במהלך השבועות האחרונים אליעד מנור, סטודנט שלנו לקופירייטינג לקח חלק בפרויקט שמאוד קרוב לליבו. יום ההתרמה של עמותת אלו"ט בה הוא מדריך מזה כשנתיים וכשנקרתה בפניו האפשרות לעשות משהו למען, תוך שילוב לימודי במכללה, הוא לא חשב פעמיים.

תוך שיתוף פעולה בין כמה אנשים, מלאים רצון טוב, לתת מעצמם למען האנשים המיוחדים האלו שעל הרצף האוטיסטי- אליעד הוביל מהלך להעלאת המודעות לאוטיזם בכלל וליום ההתרמה השנתי בפרט.

במהלך הוא והעמותה בחרו ציורים שצוירו ע"י בוגרים בעלי אוטיזם, אשר רוקנו מצבע והוצבו על קירות שלמים במס' קניונים מרכזיים בארץ. העוברים והשבים הוזמנו לצבוע את הציורים, דרך עיני הבוגרים, ולמלא אותם בצבעים כראות עיניהם ובכך ליצור יצירה משותפת.

לעוד פרטים לגביי המהלך >>

אחרי שכולם חיפשו את הפנדה, החלטנו לתת לסטודנטים שלנו בריף אקטואלי – לחשוב על רעיונות יותר יצירתיים ולקשר את טכניקת החיפוש לעמותות ולמותגים.
התוצאות יצאו מהממות (ואנחנו אובייקטיבים, כן?)
תודה ל- הפטריה על הפרגון לתלמידי המכללה.

היום, לפני שנתיים בדיוק, נהייתי קופירייטר.
רוצים לדעת מה זה להיות קופירייטר?

להיות קופירייטר זה שתרצה גרנות ז"ל, שומעת שכתבת שיר על זקפה, ומצווה עליך לבוא ללמוד אצלה.להיות קופירייטר זה שביום הראשון ללימודים אתה מספר לכולם שאתה חייל בהשלמת דפוק בגלל שהשתנת במשרד של המפקדת שלך, וזה מקנה לך נקודות זכות.
להיות קופירייטר זה לאחר ללימודים, לגלות שנעלו את הכיתה בפניי מאחרים ושמסכימים לפתוח לך את הדלת רק אחרי ששלשלת מתחתיה פתק "תחזיקו מעמד, הזמנתי חילוץ".
להיות קופירייטר זה לעשן ג'וינטים עם המנהלים תוך כדי חשיבה על בריפים.
להיות קופירייטר זה להישלח לעבוד במשרד שבו דורקס אומרים לך שהבדיחות שלך סוטות מדי.
להיות קופירייטר זה לזרוק רעיון מפגר לאוויר ולשמוע אחרי כמה ימים שהלקוח בחו"ל אהב אותו ושחרר מיליון ש"ח כדי להוציא אותו לפועל.
להיות קופירייטר זה לכתוב את הסטטוס הזה בהפסקת אוכל תוך כדי צילומים של תסריט שכתבת בשירותים.

יאללה, צריך לחזור לצילומים. קשה פה, קשה