בית ספר לקופרייטינג

אם תסתכלו ממש ממש טוב על העולם סביבכם, תגלו שאנחנו מוקפים ברעיונות חדשים. פלטפורמות חדשות לתקשורת נוצרות ופלטפורמות ישנות מתחדשות ומשתנות. אנחנו, הקופירייטרים, קוראים לפלטפורמות הללו זירות קריאייטיב, ובאמצעות הזירות האלה אנחנו מפתחים, יוצרים ומנסחים רעיונות חדשים. ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה והאבולוציה של עולם התקשורת הופכות את הקופירייטינג לאחד המקצועות התוססים, החדשניים והמשתנים ביותר.

הקופירייטר מזמן לא אחראי רק על ניסוח של סיסמה מבריקה שהופכת לשלט חוצות ומזמן הוא לא רק חלק ממחלקת קריאייטיב במשרד פרסום. כיום, קופירייטר הוא יוצר תוכן מיומן. הוא  איש רעיונות. אולי זאת אפליקציה גאונית חדשה, אולי מהלך ויראלי סוחף ברשת חברתית, אולי זה להמציא מדיה חדשה ואולי זאת  מודעת עיתון קלאסית, אבל תמיד עם רעיון קריאייטיבי חדש.

אבל הקופירייטר הוא לא רק איש רעיונות, הוא קודם כל איש של אנשים, פסיכולוג, אנתרופולוג ומשורר. כי מה שהיה נכון לפני מאות שנים, עם תחילת עידן הפרסום המודרני, נכון גם היום: כדי שרעיון יהיה שווה משהו, הוא חייב לגעת בבני אדם. 

לכן קופירייטינג זה לא לדעת מאיפה להתחיל, אבל לדעת איפה לסיים, זה להרים כל פתק מהרצפה ולהסתכל על החיים מהרצפה, זה לראות מה שכל הזמן היה שם, אבל אף אחד לא ראה. זה לאהוב לכתוב הרבה, אבל לדעת לכתוב מעט. זה ללכת רחוק, אבל לא ללכת לאיבוד. זה להיות רגע נמלה שמסתכלת על הר, ורגע הר שמסתכל על נמלה, זה לשאול הרבה ולענות מעט, זה לשמוע הרבה, ולדבר מעט, זה לדעת להגיד ב-6 מילים מה שאחרים אומרים ב600 עמודים, זה להיות בעל מוח של כריש ובעל נשמה של ילד. קופירייטינג זה להיות בן אדם.