כש-Anati Oshri סיימה בהצטיינות ידענו שזה רק עניין של זמן אבל ווהאוואווו!! זה עדיין מרגש! ביג ריספקט לה ולגאונים ב- Avraham ADV על זכייה במקום הראשון ב'דג הזהב'. אל תעצרו אף פעם ושלחו תמונות מקאן, מה'כפת לכם.
נכון, גשום בחוץ אבל וואלאק, אנחנו מה זה מבסוטים. בוגרי המכללה Barak Harshalom ו- Mark Vilther מ-McCann Tel-Aviv שיחקו אותה עם פרינט מבריק לגיליון החדש של דג הזהב, מהסוג שמזכיר לנו למה אנחנו כ"כ אוהבים קריאייטיב. מתגעגעים + גאים זה מתגעגאים?
איזה כיף!
הגיעה התקופה היפה של מודעות "דג הזהב", שגורמות לכל אנשי הפרסום לפתוח את צ'אקרות הקריאייטיב שלהם.
והנה, גם לנו יש שגרירה במגזין.
המודעה הנהדרת של פנינה קאסטל, בוגרת שלנו ממסלול הארטדיירקשן שעובדת במשרד הפרסום Zarmon DDB
קרדיטים:
קופי: עדי פרחי
סמנכ"ל קריאייטיב: אור לביא
זרמון DDB, ראובני פרידן IPG ו- Y&R ישראל – ברוכים הבאים לפרויקט הסטאז'ים של מסלול לימודי הקופירייטינג במכללת ACC!אנחנו שמחים להכיר לכם את המשרדים שכבר נמצאים בפרויקט:
באומן בר ריבנאי, פובליסיס ישראל, מקאן בוטיק, ענבר-מרחב-G, שמעוני פינקלשטיין, אדלר חומסקי ורשבסקי Gray, יהושע\TBWA, ברוקנר-יער-לוי, פוגל אוגילבי, פוקס-גורן-גלעדי ו- Twentythree.
עכשיו מה שנשאר, זה רק לבחור את הסטודנטים המצטיינים.
"מה המסר?" היה צרוף מילים שהתנגן לנו בראש יום וליל במהלך לימודי הקופירייטינג ב-ACC ע"ש תרצה גרנות.
אתה רואה תוכן ויזואלי או טופוגרפי ויודע שמעבר ליופי שבו, הוא גם אמור להעביר לך רעיון מסוים.
אני מסתכל על התעודה שקיבלתי. תעודה שכדי לקבל אותה הייתי צריך לעבור שנה שלמה של כתיבה, מחיקה, השראה, דמיון והרבה מאוד עוגות. אתם יכולים לראות מה כתוב על התעודה, אבל המסר העיקרי שאני מקבל ממנה הוא: "מזל טוב, חזקוש. אנחנו מקבלים את השריטה שלך. ויש אפילו עוד כמוך."
כבר בשיעור הראשון של הלימודים, סיפרתי על כך שאני חייל בהשלמת דפוק בגלל השתנות במקומות יצירתיים, ובתרגיל הראשון שקיבלנו הסברתי איך אפשר להטביע דגים באקווריום.
בכל מקום אחר הייתי נזרק החוצה (או לכלא), אבל באותו רגע, מיכאל, מנהל המסלול, הסתכל לי בעיניים ואמר: "אני אוהב את הראש שלך, אנחנו נסתדר טוב".
ומאז- כתיבה יצירתית, בדיחות שואה, פרינט, בדיחות קקי, רדיו, עוגות, תסריטאות, ג'וינטים, דיגיטל, איידס, עוד ועוד כתיבה, עד שנשרף המח.
תודה ענקית ל Michael Guri ו Matan Grannot המנהלים הכי מגניבים בארץ, שתמיד דיברו בגובה העיניים, נתנו הרגשה שהמשרד שלהם הוא הסלון בבית, והוכיחו לי (בניגוד להיררכיה בשאר המסגרות שעברתי) שכניסה לחדר המנהל לא צריכה להיות מלווה בביצים רועדות, אבל בהחלט יכולה להיות מלווה בשיחות על ביצים ושאר ירקות.
ותודה ענקית גם ל Jennifer Ron ו Moti Goldberg על הנוכחות הנעימה, התמיכה הרבה, כוס התה בימי החולי ודברים טובים אחרים לרפואה.
ואחרונים חביבים, תודה רבה לחבריי המופלאים לקורס. הכיתה הזאת היתה המקום הכי מגוון שנתקלתי בו בחיי, היה חסר רק אתיופי גידם והיינו יכולים להיכנס יחדיו לבית האח הגדול. וזה בכלל לא מובן מאליו שאנשים בגילאים שונים, ממקומות שונים ומחברות שונות יסתדרו ויתחברו ככה. זה מראה שמעבר לכישרון שלכם אתם גם בני אדם טובים, ואני שמח שיצא לי ללמוד, לעבוד ולבלות אתכם את השנה האחרונה.