מידיי שבוע, אנחנו נחשוף אתכם לעבודות של הסטודנטים שלנו, מתוך תיק העבודות שלהם, שיעורי בית או קריאייטיב שהם חשבו עליו במקלחת 
השבוע, העבודה המקסימה של גלעד מלנקי, שבעוד מספר חודשים הוא וחבריו יסיימו את מסלול לימודי הארטדיירקשן הראשון של מכללת ACC.
המודעה היא חלק מתיק העבודות של גלעד.
בשבועות הבאים תלמידי מסלול הארטדיירקשן יעבדו ביחד עם צוות המרצים של המכללה על שיפוץ תיק העבודות שלהם, עד שיהפוך למושלם.

 

בהמשך לשיתוף הפעולה שלנו עם עמותת אור-ירוק, עבודות הסטודנטים קיבלו חשיפה נרחבת בעמוד הפייסבוק של העמותה, וגם באתר המזבלה.

כרזות נוספות של הסטודנטים שלנו באתר המזבלה הקליקו כאן.

 

לירון שחר, בוגר מאוד מוכשר שלנו (מחזור קופי – 44), נותן לכם הצצה קטנה לפרינט מעורר מחשבה, מתיק העבודות שלו.

קופי: "RNIT – מסמרים חזקים במיוחד"

מגזין "דג הזהב" חוגג 20 שנה ואנחנו ממשיכים את המסורת היפה שמפרגנת לעבודות של הסטודנטים שלנו.

הפעם התלמידים שלנו קיבלו בריף מדמם במיוחד – "בשר זה רצח".

הסטודנטים נפגשו במכללה, וחוו יום מרתון משוגע שמטרתו הייתה לפצח את הבריף, ולהתניע את המוח היצירתי שלהם.

בסופו של דבר, נבחרו מספר עבודות מדהימות שהתפרסמו במגזין הנחשב, שאין איש קריאייטיב שלא מדפדף בו ובוחן את העבודות שנמצאות שם.

המגזין הוא חגיגה של קראייטיב ואנחנו גאים בסטודנטים שלנו.

רוצים לראות את כל העבודות? הקליקו כאן 

"מה המסר?" היה צרוף מילים שהתנגן לנו בראש יום וליל במהלך לימודי הקופירייטינג ב-ACC ע"ש תרצה גרנות.

אתה רואה תוכן ויזואלי או טופוגרפי ויודע שמעבר ליופי שבו, הוא גם אמור להעביר לך רעיון מסוים.

אני מסתכל על התעודה שקיבלתי. תעודה שכדי לקבל אותה הייתי צריך לעבור שנה שלמה של כתיבה, מחיקה, השראה, דמיון והרבה מאוד עוגות. אתם יכולים לראות מה כתוב על התעודה, אבל המסר העיקרי שאני מקבל ממנה הוא: "מזל טוב, חזקוש. אנחנו מקבלים את השריטה שלך. ויש אפילו עוד כמוך."

כבר בשיעור הראשון של הלימודים, סיפרתי על כך שאני חייל בהשלמת דפוק בגלל השתנות במקומות יצירתיים, ובתרגיל הראשון שקיבלנו הסברתי איך אפשר להטביע דגים באקווריום.

בכל מקום אחר הייתי נזרק החוצה (או לכלא), אבל באותו רגע, מיכאל, מנהל המסלול, הסתכל לי בעיניים ואמר: "אני אוהב את הראש שלך, אנחנו נסתדר טוב".

ומאז- כתיבה יצירתית, בדיחות שואה, פרינט, בדיחות קקי, רדיו, עוגות, תסריטאות, ג'וינטים, דיגיטל, איידס, עוד ועוד כתיבה, עד שנשרף המח.

תודה ענקית ל Michael Guri ו Matan Grannot המנהלים הכי מגניבים בארץ, שתמיד דיברו בגובה העיניים, נתנו הרגשה שהמשרד שלהם הוא הסלון בבית, והוכיחו לי (בניגוד להיררכיה בשאר המסגרות שעברתי) שכניסה לחדר המנהל לא צריכה להיות מלווה בביצים רועדות, אבל בהחלט יכולה להיות מלווה בשיחות על ביצים ושאר ירקות.

ותודה ענקית גם ל Jennifer Ron ו Moti Goldberg על הנוכחות הנעימה, התמיכה הרבה, כוס התה בימי החולי ודברים טובים אחרים לרפואה.

ואחרונים חביבים, תודה רבה לחבריי המופלאים לקורס. הכיתה הזאת היתה המקום הכי מגוון שנתקלתי בו בחיי, היה חסר רק אתיופי גידם והיינו יכולים להיכנס יחדיו לבית האח הגדול. וזה בכלל לא מובן מאליו שאנשים בגילאים שונים, ממקומות שונים ומחברות שונות יסתדרו ויתחברו ככה. זה מראה שמעבר לכישרון שלכם אתם גם בני אדם טובים, ואני שמח שיצא לי ללמוד, לעבוד ולבלות אתכם את השנה האחרונה.

שיהיה לנו בהצלחה!

לפוסט המקורי בפייסבוק לחצו כאן

מחזור קופי 44 עומד לסיים את לימודיו בזהירות רבה ואתם יותר ממוזמנים להשתתף בחגיגה.

הפעם אתגרנו את הסטודנטים שלנו ביחד עם אור ירוק – Or Yarok וגרמנו להם להעלות את המודעות לזהירות בדרכים.

איפה? למה? כמה?

הכל נמצא בהזמנה.

נתראה, ואל תשכחו להיות אדיבים יותר בכביש, זה ישמור עליכם בדרכים.

הסטודנטים ממחזור קופי דצמבר 2012 קיבלו בריף מאוד מעניין וחשוב חברתית, שמטרתו ליצור הזדהות ציבורית רחבה עם אנשים שחיים עם HIV וקבלתם לחברה הישראלית כשווים ולא כמוקצים מהחברה.

הסטודנטים הכינו תשדירי רדיו והקליטו אותם במשרדי שפ"מ – הפרסום ברדיו עובד.

בקרוב נעלה את כל התשדירים…יש למה לצפות…