בין התסריטים והתשדירים והמודעות המשוכללות, כמה כיף להזכר בכוחן המצמית של המילים. קבלו שלושה טקסטים משגעים מבית היוניז (השיעור של אמיר סנדיק):

יפתח הרוש:

אחת שתיים שלוש בדיקה

הקשיבו כולם, לצאת מהמים

סוגרים ת'ים, הקיץ מיותר

זו היא קריאה לפעולה

אני מציע אנטי-עונה

נגטיב, תמונת מראה

לישון ביום לעבוד בלילה

תביאו רבע ירח חיוור

וקחו ת'שמש שלכם בחזרה

שנת חורף, שנת ציידים

יש לנו עוד מה ללמוד

מהבטלנים, מהחתולים, העטלפים והדובים

להתאים ת'עצמינו למידל איסט

למזרח תיכון המצ'וקמק

ובערב כשנקום, נקפוץ קצת לים

* * * *

אלכסנדרה בן ארי:

הם הבטיחו לי דקלים,

הושיבו אותי בחדר ההורים

והבטיחו דקלים כמו בספרים.

הם אמרו ששם הקיץ

לא כמו אצלינו, אמיתי.

וכאשר הגענו, גיליתי שאמיתי

זה בעצם מאוד חם.

שמש שיוצאת למתקפת גרילה

מהרגע שבו היום נולד

ועד שהוא נפטר בייסורים.

האנשים מסתובבים ממזגן למזגן

כמו בין ערי מקלט,

וביניהם חולמים על חורף,

אמיתי, בדיוק כמו בספרים.

ורק הדקלים לא אכזבו.

* * * *

גבר זר מלמד אותי לעשות קפה.

שתי כפיות, מים ורק אז סוכר.

הוא עומד קרוב מדי, זה בסדר.

אני ממושמעת, מערבבת נגד כיוון השעון.

פעם, אוגוסט היה שם נרדף לחופש.

היינו מטיסים ג'יפים בחולות של אשקלון.

מתאהבים לתמיד בדיונות, נפרדים יום אחרי.

היום אני מחכה שיעברו שמונה שעות.

ומנסה לזכור את כל השמות במשרד.

קצתי מיותר לי, כל הקיץ הזה.