הכל התחיל ביום חמישי סגריר בין כתלי בית הספר לפרסום ACC. שני בחורים חובשי כיפה נכנסו אלינו והציגו לנו בריף אקזוטי על נושא כאוב בחברה הדתית – נידוי ילדים שנטייתם המינית לא "נכונה".
בחברה הדתית יש טיפול פלא לנושא הנקרא "טיפולי המרה". במהלך הטיפול מראים לילד תמונות, מבקשים ממנו לצלם, מטבלים עם קצת טיפול בעזרת מכות חשמל והופ הילד סטרייט גמור. הרי כל אחד מאיתנו עם קצת סבל ולחץ יכול להימשך לבני המין שלו, לא?
המטרה של הבריף: להאיר את החברה הדתית וליצור שיח על הטיפול המזעזע בכנס ירושלים ה12 בנושא טיפולי המרה.
הלכתי לביתי, התחבטתי, כתבתי, זרקתי שוב כתבתי, התייעצתי והגעתי עם "החרטאמול"- יעיל כמו טיפולי המרה.
סוכרייה במסווה של כדור המרה טיפולי.
החבר'ה מחברותא אהבו ואימצו, שבוע עבודה והופ הפרסום הראשון שלי יוצא לפועל בכנס ירושלים. בכנות, לא בטוח שהאמנתי כי אי פעם אצליח להוציא פרסום כלשהו, ועוד במהלך הלימודים. תכלס הייתי בעננים.
ומה היה בכנס עצמו? יש לציין כי הכנס היה קשה ואלים, כולל עימותים בין מחנות שני הצדדים על הנושא הכאוב. הקהל קיבל הרגשה נוראית של איבה מבית ומחוץ ואף אחד מהצדדים לא השתכנע ,שיח ודיבור בין הצדדים בוודאי שלא התרחש.
אבל משהו בסוף קרה. סוכריות ההמרה שקיבלו המשתתפים בסוף הכנס עשו משהו. הן גישרו בין הצדדים בעזרת הומור פתיחות ו… קבלת סוכרייה. הסוכרייה הזאת יצרה שיח רב בין הצדיים ופתאום קלטתי שהפרסום הזה מצליח לעשות מה שכלכך רצו מארגני הכנס להשיג – שיח. רבנים ולהטב"ים מחוץ לקראון פלזה ירושלים פתחו שיחות על הנושא בנועם בשקט ועם הרבה "מתיקות". אגב היו כאלה שלקחו לילדים.
אני הייתי גאה!
אין ספק כי הייתה זו חווייה מלמדת ומכוננת, שנתנה לי פוש להמשך עבורי.
המשך שנה פורייה בפרסום שנון ומשמעותי לכולם
אור אבני קופי 2014 מכללת ACC