"כן, זהו, השבוע סיימתי את לימודי קופירייטינג שלי, אני די מתפעל שסיימתי רק עכשיו כי שנים רבות חלמתי ללמוד ולעסוק בקריאטיב, זה בער בדמי מאז ומעולם. לפני קופירייטינג הלכתי ללמוד קולנוע באוניברסיטת תל-אביב, להיות תסריטאי למופת מדינת ישראל, אבל כזה להיות לא הצלחתי אולי אני לא כשרוני מספיק או אולי אין לי מספיק קשרים, אבל כך או כך הדלתות של תעשיית קולנוע בארץ ננעלו בפניי, התסריטים שלי תמיד נדחו על ידי הקרנות, אולי התסריטים שלי לא היו טובים מספיק או יותר מדי אמיצים, מי עושה היום סרטים על נכים שהם לא אומללים או לא סופרמנים גיבורי על, אני ניסיתי וקיבלתי ״לא״ מעשרות גופי שידור. החלום שלי לעסוק בקריאטיב הלך ודעך, בסופו של הדבר כדי לפרנס את עצמי בצורה נורמאלית הלכתי ללמוד קידום אתרים, זה תחום שמתרחב בתקופה האחרונה וחשבתי לקפוץ על הגל, עבדתי בזה כמה חודשים וזה משעמם אותי טילים, גיליתי שאני טוב יותר בקידום אתרי בנייה מאשר קידום אתרי אינטרנט, כן כעבור חודשיים העיפו אותי מהעבודה. הם עשו לי טובה ענקית כי לאחר הפיטורים הגעתי למסקנה שאי אפשר להתכחש לאמת ולחלומות שלך, שני קרו מאז, התחלתי לכתוב ספר והלכתי ללמוד קופירייטינג. הרבה חשבתי האם כדאי לי בכלל ללמוד את זה, אין שם עבודה, אין לי כסף ללימודים ומי יקבל אותי בתור קופירייטר למשרד פרסום, אבל הלכתי לראיון הקבלה, בפגישה אחד המרצים אמר לי ״צריך מישהו עם לב גדול" שיקבל אחד כמוני למשרד הפרסום״ רתחתי מזעם, אני לא צריך רוחב לב של אף אחד, אני לא רוצה שמישהו שיקבל אותי יהיה לו לב גדול אלא ביצים גדולות זה די מבאס למרות שיש לי הרבה מה להציע מסתכלים רק על מה שאני לא יכול להציע. מבלי הרבה כסף לשכר הלימוד ועם אפס סיכויים למצוא עבודה נרשמתי ללימודים. כבר חודשים הראשונים של לימודים הבנתי שעשיתי את הדבר הנכון, הקשבתי ללב שלי, התאהבתי בשנית בקריאטיב, ביצירה ולהמציא משהו חדש, אני אוכל עם זה, ישן על זה והולך לשירותים עם זה, רעיונות חדשים לא מפסיקים לפקוד אותי, לא יודע אם אני זה שנמשך אליהם או הם אלה שנמשכים אלי.
אני לא יודע אם אמצא בסוף עבודה במשרד פרסום, אבל נהניתי בשנת הלימודים מכל רגע, תודה רבה למרצים ולסטודנטים שעזרו וליוו אותי בשנה זו. בזכותם עשיתי את קריאטיב הזה המסמל את תשוקתי ליצירה."

Eldar Yusupov

בין התסריטים והתשדירים והמודעות המשוכללות, כמה כיף להזכר בכוחן המצמית של המילים. קבלו שלושה טקסטים משגעים מבית היוניז (השיעור של אמיר סנדיק):

יפתח הרוש:

אחת שתיים שלוש בדיקה

הקשיבו כולם, לצאת מהמים

סוגרים ת'ים, הקיץ מיותר

זו היא קריאה לפעולה

אני מציע אנטי-עונה

נגטיב, תמונת מראה

לישון ביום לעבוד בלילה

תביאו רבע ירח חיוור

וקחו ת'שמש שלכם בחזרה

שנת חורף, שנת ציידים

יש לנו עוד מה ללמוד

מהבטלנים, מהחתולים, העטלפים והדובים

להתאים ת'עצמינו למידל איסט

למזרח תיכון המצ'וקמק

ובערב כשנקום, נקפוץ קצת לים

* * * *

אלכסנדרה בן ארי:

הם הבטיחו לי דקלים,

הושיבו אותי בחדר ההורים

והבטיחו דקלים כמו בספרים.

הם אמרו ששם הקיץ

לא כמו אצלינו, אמיתי.

וכאשר הגענו, גיליתי שאמיתי

זה בעצם מאוד חם.

שמש שיוצאת למתקפת גרילה

מהרגע שבו היום נולד

ועד שהוא נפטר בייסורים.

האנשים מסתובבים ממזגן למזגן

כמו בין ערי מקלט,

וביניהם חולמים על חורף,

אמיתי, בדיוק כמו בספרים.

ורק הדקלים לא אכזבו.

* * * *

גבר זר מלמד אותי לעשות קפה.

שתי כפיות, מים ורק אז סוכר.

הוא עומד קרוב מדי, זה בסדר.

אני ממושמעת, מערבבת נגד כיוון השעון.

פעם, אוגוסט היה שם נרדף לחופש.

היינו מטיסים ג'יפים בחולות של אשקלון.

מתאהבים לתמיד בדיונות, נפרדים יום אחרי.

היום אני מחכה שיעברו שמונה שעות.

ומנסה לזכור את כל השמות במשרד.

קצתי מיותר לי, כל הקיץ הזה.

מדד המותגים השנתי של "גלובס" מדרג את 100 המותגים המובילים בישראל, בדירוג לפי שווי מותג.
בתכל'ס, בשביל אנשי הקראייטיב, זאת עוד הזדמנות ליצור קריאייטיב חכם ומפתיע, שאולי לא היו מאשרים להם בשוטף.
יבגני אוטקין, בוגר שלנו ממגמת הארטדיירקשן, שנשלח אל משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, במסגרת פרויקט הסטאז'ים ונלקח אחר כך למשרה מלאה הצליח להשחיל בכישרון רב 2 מודעות נפלאות למדד.
יבגני, החבר'ה בבאומן ידעו מה הם עשו כשהם חטפו אותך אליהם.

בר סימון, עבודה לסוזוקי.

כוכב עולה בפברוארים מגיש לנו תשדיר רדיו מהבטן. עם עוצמה של שירה ופואטיקה של פרסומת.

גם אתר רשת מביא את הסיפור של אלדר יוסופוב והפרויקט שיצר לעמותת אביב לניצולי השואה.

http://bit.ly/1FQgjDM