אומנם ליל כל הקדושים נחגג לפני שבועיים אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לחגוג את המודעה המצויינת הזו של הבוגר שלנו Michael Kopelovich שעלתה ל-Ads of the world. Ads of the world, למי שלא מכיר הוא אחד האתרים החשובים בעולם הפרסום כיום. למעשה זהו סוג של קיר התהילה של הענף, מקום בו נפגשים התוצרים החזקים ביותר שנוצרו.
זה ספיד דייט עם תקציבאית, פלנר וארט? זו קבלת פנים סופר מושקעת? זה חבר'ה מוכשרים ואמיצים שהציגו רעיונות ללקוחה אמיתית?
קבלו כמה נגיעות מהביקור של קורס פברואר האדירים ב- OPEN.
נשיקות ותודות ל- Danielle Vogel שניצחה על כל התהליך, ללקוחה האדירה Hila Noy מ-BIG ולבוגרת המכללה Nina Surtsev שנתנה לסטודנטים הצצה לחיים שאחרי הקורס.
יום ג' השבוע, 8pm, אי שם בקומפלקס "סוזי" ההיפר-מגניב בדרום העיר. "פרפור חדרים" – תערוכת בוגרי מחזור יוני של קורס הקופירייטינג שלנו. קהל מגוון מאוד, מבורגני על ועד שולי היבסטרים מרוטי זקנים מילאו את החדרים של ה"סוזי", עוברים בין הופעות של מוסיקאים צעירים לאמן גרפיטי צעיר הרבה יותר (14!!!). באוויר היייתה התחושה החמקמקה הזו, הכל כך נדירה אבל כל כך ברורה, שמשהו מגניב מאוד קורה כאן. תמונות הממחישות בקושי את מה שהיה שם תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלנו.
אבל מה שריגש אותי, באופן אישי, יותר מכל הקסם הזה, הייתה תערוכת הבוגרים בעצמה: לאורך המסדרון הראשי תלינו 7 מסכים, חיברנו אותם למקים שגנבנו מהמכללה כשירמי לא שם לב, והעלנו עליהם את תיקי העבודות של בוגרי הקורס. כן, 11 תיקים של 11 בוגרים, ביניהם גם כמה מקרי טכנופוביה קשים, אשר במו עצמם בנו בוויקס, פנו למעצבים ומאיירים של סטוריבורדים שמצאו בפייבר, הרכיבו מצגות בפרזי ובדקו גם את אימייז. אנחנו עבדנו מולם בסדרת פגישות אינטנסיבית, כיוונו ופיתחנו את הקמפיינים, דחפנו והצענו דרכים שונות להצגת העבודות, אבל הבוגרים עשו הכל במו ידיהם. חלקם עבדו עד הרגע האחרון ממש, אבל בערב עצמו עמדו כל התיקים, אחד ליד השני, במלוא תפארתם, ועשו המון כבוד גם למכללה, אבל קודם כל לבוגרים עצמם.
ובכן, לאחר שהוכחנו ש-א. אפשר ו-ב. זה כיף, החלטנו לעשות מזה סטנדרט: מעתה, בוגרי ACC יוצאים מהמכללה, כולם ללא יוצא מהכלל, עם תיק עבודות שהוא לפחות ברמה שהציבו לנו בוגרי מחזור יוני 14. אם זה מלחיץ כאן מישהו – מצויין. זה בדיוק הזמן להילחץ. תיק כזה לא מרימים בשבוע האחרון. כדאי מאוד להתחיל לחשוב ולכוון אליו כבר מתחילת הלימודים. מצד שני, אחרי שנלחצנו אפשר להרגע. את החודשיים האחרונים של הקורס אנחנו מקדישים לתיק, ושם ניתן לכם את כל הידע, ההכוונה ותשומת הלב הנחוצה לשם מיצוי הפוטנציאל האישי שלכם, והרמת התיק האולטימטיבי.
אז לטובת מי שלא היה באירוע, להלן מספר תיקים לדוגמה (הקליקו על התמונות לכניסה לתיק). אתם מוזמנים לשוטט בתוכם להנאתכם, וגם לכתוב לנו כאן מה דעתכם.
המותג הראשו שלנו להיום הוא – ״פסטיבל לסרטים עצמאיים של בואנס איירס (ארגנטינה)״, המכונה בקצרה באנגלית – bafici. איך תדעו איך זה לראות סרטים עצמאיים, אם לא תצפו בסרטים עצמאיים? (אל תבכה ילד, אל תבכה…)
מותג מספר שתיים הינו – ״בנק קסיקורן״ בבנקוק, תאילנד, שיוצא עם תנאי אשראי חדשים. ׳תאית׳ (השפה התאילנדית), או ״אפריקנית״ (אחת מיותר מ2000 שפות שונות שמדוברות ביבשת) – מה נשמע יותר מוזר? לי בכל מקרה הכל נשמע כמו ׳סינית׳.
ואם כבר בסאונד עסקינן, אז חברת הטלויזיות הגרמנית "floewe", היא המותג הבא שלנו. שלהבדיל, מציג את איכות השמע שלו כמשהו שדווקא ׳כן׳ מהעולם הזה.
מותג מצלמות האבטחה ״santec" – בידי החברה המוכרת "panasonic" – לא היה זקוק בכלל לסאונד כדי לזכות בפרס. תזהרו, כי אי אפשר לברוח מהם.
המותג המוכר ״פיאט״, שכפל את המסר שלו, כשהראה לנו כמה ידידותית המכונית לסביבה ובה בעת כמה בטיחותית (רק הפנדה, אוי, הפנדה). אם זה עובד או לא, אתם תקבעו. בקאן החליטו שזה עובד מצויין.
קרה לכם פעם שהרגשתם בעבודה כאילו אתם יושבים מתחת לתחת של מוס? אם כן, חבל שלא הכרתם את – ״Monster.com״. מצד אחד, הבוס, שמרוצה מהחיים ולא עושה כלום, רק יושב עם הרגליים על השולחן, ומעליו בגאווה יושב ראש של מוס. ומצד שני, העובד שעובד ועובד ומעליו יושב הצד השני של המוס (אם הייתי יכול לתאר במילים – ואני לא – הייתי כותב לכם איזה פרצוף יצא לי כשראיתי את התחת שלו ודמיינתי את עצמי במקומו).
ולסיום החלטנו לגוון, ולצרף גם קמפיין גרילה אחד. קמפיין מטעם ״HBO״. החברה עמדה להעלות לשידור כמה עונות חדשות ומכיוון שעבר יותר מדי זמן מהעונות שלפני, הם חששו שהצופים כבר שכחו למה בכלל הם אהבו את הסדרות. משם נולד הקמפיין. אתם, או אתן. הולכים, או הולכות – טוב די – ברחובות ת״א ומסביב תלויים שלטי חוצות בגדלים אנושיים ובגובה עיניים, עם חיבורי אודיו. אפשר להתחבר עם האוזניות האישיות ולהקשיב לסודות שונים על האדם שמופיע בשלט הנ״ל (רמז קטן, אלו לא שחקנים). לא תעצרו רגע מסקרנות, להשוות בין הסודות שלכם לסודות שלהן?!
הבחור כאן בתמונה, הוא תומר רבינא, מלבד זה שהוא סטודנט לקופירייטינג אצלנו, הוא ידוע גם בתור "אתה לא זה שעשית את הגרפיטי של שרה נתניהו?"
תומר המוכשר התקבל לעבודה במשרד הפרסום McCann Tel-Aviv למרות שעדיין לא סיים את לימודי הקופירייטינג שלו!
בתזמון מאוד סימלי, הכרזה של ניב הרצברג, שמשתמשת בפתקי הממו (post-it) בכדיי להזכיר לנו את זיכרון השואה, נבחרה להיות אחת מארבעת הכרזות של סטודנטים מכל העולם, שנכנסה למגזין הפרסום הנחשב – ארכייב, מגזין שכל איש קריאייטיב ישמח מאוד לראות את אחת העבודות שלו נבחרת להיכנס אליו.
את ההודעה על כך, ניב – בוגר שלנו וכיום איש קריאייטיב במשרד הפרסום באומן בר ריבנאי, קיבל אתמול בערב.
כשעבודות של סטודנטים שלנו, מתפרסמות ברחבי העולם, זה תמיד משמח אותנו.
האתר האיטלקי לעיצוב ופרסום Bana Nana Rules בחר להעלות ולקדם את סדרת המודעות של סאלי לביא, מור בן יהודה, מריאל סלפר ו-ורד לוי, בוגרות שלנו ממסלול הארט דיירקשן.
הקמפיין נוצר במהלך הסדנה המיוחדת שעוברים כל תלמידי הארט-דיירקשן בסטודיו של הצלם מנחם רייס.
לא זוכר מה בדיוק הייתה השעה, כשיצא כאן מהחדר הצוות האחרון שהמתין בסבלנות כדי לחלוק אתנו את התוצרים שלו מליל הפיצוחים הגדול, אבל הרבה זמן לא אשכח את ההרגשה. מי מכם שיצא לו פעם להיות מנהל קריאייטיב, אני מאחל להכיר את הדיגדוג הנעים הזה בירכתי הבטן, כשאתה אוחז בידך סיכום של סאשן קריאייטיב ארוך, והוא מלא כל טוב. רעיון מהמם, ועוד אחד, ואחריו פגז, והתחלה של משהו שהולך למקום מצויין, ועוד אחד ועוד אחד… אוצר בלום של פנינים שיצאו מכמה עשרות מוחות מחודדים. איזה עונג.
אז נכון שהעולם גדול ומסובך, והדרך להפקה ולהוצאה מהנייר אל המדיה רצופה אינסוף מכשולים. אבל הרעיון כבר שם, על השולחן, והוא מעיד על הפוטנציאל העצום שקיים כאן בקצה שדרות יהודית. עכשיו ניגש לעבודת החריש. נעצב, נצלם, נערוך ונפיק, ובקרוב יהיו לנו ביד מקבץ שלטים שישוגרו לאייס וישרפו שם את הקירות, ותשדירי בחירות מבריקים שיתברגו, אינשאללה, לתוך הקמפיינים של המפלגות עצמן.
עכשיו, נשאלת השאלה מי מכם, סטודנטים יקרים, קורץ מהחומר הבוער. זה שלוקח את העבודה שלו ורץ אתה דרך קירות, מחפש לו מעצב אם צריך, מדייק את התסריט, דואג שהתוצר יגיע בזמן לידיים הנכונות עוד לפני שביקשו ממנו, לא מחכה לאף אחד ולא עוצר לנשום עד… לקו הגמר.
הנה הרשימה שאני אספתי במהלך הערב. אם מישהו נשכח או רוצה להתווסף – בכיף. בואו נראה מי כאן בא לעבוד:
שלשום, בוקר יום ראשון ה-1 לפברואר, התיישבתי על הכיסא הגדול בחדר הגדול שצופה לכביש הגדול, ושאלתי את עצמי "נו, אז מה באת לעשות כאן?"
(טוב, כמובן שזה לא באמת הלך ככה. אבל אנחנו כאן בעניין של גוזמאות, וזאת נראית לי התחלה של גוזמה נאה). למה שעושים כאן, יש המון שמות. קוראים לזה פרסום, או שיווק, או כתיבה, או קריאה, או הקשבה, או תובנה… אה, כן, יש גם את התואר החמקמק הזה – קופירייטר. מאז כניסתי לענף אי שם במילניום הקודם אני מנסה להסביר לעצמי מה זה הדבר הזה שאנחנו עושים למחייתנו, קופירייטינג. לפני כחודשיים, כשמתן הזמין אותי להצטרף לצוות, דבר ראשון יצאתי למסע דילוגים בין רוב המשרדים הגדולים בעיר, במטרה לברר סוף סוף את העניין הזה – אז מה באנו לעשות כאן? מה היא באמת העבודה שלנו? מה השוק רוצה מאתנו ומה אנחנו יכולים להציע לו?
התוצאות היו מרתקות. באמת. מעולם לא העליתי על דעתי שיכולות להיות כל כך הרבה תשובות לאותה שאלה. אתם יודעים מה? עוד לפני התשובות. לא יכולתי שלא לשים לב כמה השאלה הזו מדליקה את האנשים. מנהלי וסמנכ"לי קריאייטיב, שעושים את מה שהם עושים כבר די הרבה זמן, שהעבירו תחת ידם נהרות של בריפים מכל הסוגים והגדלים, ניתקלים בשאלה הכאילו טרוויאלית הזו – ונעצרים רגע לחשוב (היו כמה שפינו לי חצי שעה ביומן, ונשארו לשבת אתי גם אחרי שעתיים). מה זה באמת הדבר הזה שאנחנו עושים?
מי מקוראי הפוסט הזה שמצפה לתשובה, לא ימצא אותה כאן. אני משתדל להתרחק מתשובות. בעיקר נכונות. תשובה מגיעה עם סימן קריאה, שמחליף את סימן השאלה ומכבה את הפוטנציאל להפתעות. זה השלב שבו המסיבה נהיית משעממת, ועדיף ללכת הביתה לישון. אם יש איזושהי תשובה אחת, שלא נכנסת לאף קלסר, ולא תלכד לעולם בשום נוסחה תחת שום פרדיגמה, זוהי המילה מוזרה הזו, שלא ברור מאיפה היא הגיעה ולאן היא עוד רגע נעלמת – קריאייטיב.
(נעזוב רגע את הדיון המטרחן על אנגלית או עברית. "קריאייטיב" עובד לי יותר טוב מ"יצירתיות" כרגע, בסדר?)
אנחנו באנו לכן כדי לעשות קריאייטיב. שזה אומר ליצור. שזה אומר יש מאין. שזה אומר קודם כל להרפות. להירגע. לפנות מקום. רעיונות מופלאים לא נולדים בתוכנו. הם מגיעים מהמרחב. אנחנו רק צריכים לתת להם מקום. הנה גיליתי לכם את כל התורה על רגל אחת. עכשיו אתם יכולים לעשות לזה קופי-פייסט וללכת. אבל יהיה יותר מגניב אם תשארו.
כי יש לנו המון דברים לעשות ביחד. רובם מוזרים. חלקם על גבול הפלילי. אבל בעיקר, הם דברים שלא קיימים עדין. כרגע, בעולם הסובב אותנו, הם עדיין לא נוצרו. אנחנו הולכים ליילד אותם. ליצור. קריאייטיב.
מזל טוב לצור גולן, אחד מבעליו של משרד הפרסום 'בן-נתן גולן' על הצטרפות המשרד אל רשת הפרסום הבינלאומית M&C Saatchi.צור גולן, בוגר המכללה בעברו וכרגע משתתף בפרויקט המנטורים שלנו ביחד עם בכירי עולם הפרסום:
ליאור זייד, עידן יעקובוביץ', אור לביא, יאיר זיסר, אידה מרקוביץ' ואמיר הספרי.
כנראה שאין מי שלא נחשף לקמפיין החדש של עלה ירוק – הרשימה הליברלית ששיתפה פעולה עם המכללה בפרויקט סיום לפני כשנה.
קמפיין הדסטארט דיי מבריק, של עמית גל שמחליף את מיכאל גורי בתפקיד המנהל המקצועי של המכללה וגם ינהל את מגמת הקופירייטינג מראה את הכוח של העלאת קמפיין מימון המונים, וכן, גם שם חשוב מאוד להשקיע בקריאייטיב טוב בכדיי שהמסר יעבור כמו שצריך.
בקמפיין שותף גם אלכס רוזנפרב, המורה המשובח שלנו בדיגיטל.
מי שבמקרה עדין לא יצא לו להרים קמפיין מימון המונים, מוזמן לעשות את זה בסדנה שפתחנו במיוחד לשם כך בשיתוף עם הדסטארט.
תכף, כולנו נתחיל שנה חדשה (מהניילונים), ואין כמו להתחיל שנה עם חדשות טובות. פרויקט הסטאז'ים שלנו קיבל חיבוק מעוד משרדי פרסום שישמחו לחטוף לנו את הסטודנטים.באומן בר ריבנאי, פובליסיס ישראל, מקאן בוטיק, ענבר-מרחב-G ו-שמעוני פינקלשטיין, מצטרפים אל אדלר חומסקי ורשבסקי Gray,
יהושע\TBWA, ברוקנר-יער-לוי, פוגל אוגילבי, פוקס-גורן-גלעדי ו- Twentythree שכבר נמצאים בפרויקט. שיהיה בהצלחה לכווווולם!