סימן בזמן

מאה שנים. מאה קשישים. מאה סיפורים.



הם יושבים על המרפסות של תל אביב.
ואיתם מתנדנדת תל אביב הישנה.
תל אביב של 100 שנים, שראתה את שורדי מחנות ההשמדה
נאספים אליה, ומתחילים מחדש.
את הגזוז בפינות הרחוב. את הסנדלרים, החייטים.
את בתי הקפה שכינסו אליהם משוררים, אמנים מיוסרים,
והרבה אלכוהול זול.
מעטים עוד נושאים עימם את סיפורי חייהם.
רבים ייקחו אותם עימם.