המכללה למקצועות הקריאייטיב
03-6243601/2/3

צפרדעים ונרקיסים 20 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

מבוך הגילאים

 

פילוח הצרכנים השמרני על פי גילים, הולך ועוקץ את עצמו, בעשור הראשון של האלף השלישי.

פילוח על פי "איחוד מודלים לחיקוי וצרכים " בהתאמה לקבוצות גיל,

בהנחה שהסביבה בה הם חיים, עולם התכנים שלהם ,הרגשות שלהם ותפיסות העולם, מוכתבים בעיקר על פי מיקומם על מפת שנות חייהם, כבר לא רלוונטי. כך על פי ציידי המגמות, מכוני מחקר ומשווקים מכל העולם .

הם קוראים לזה "סביכות הגילאים " מגה מגמה המשקפת שינוי עצום בסטריאוטיפים המיוחסים לגיל.

שבירת סטיגמות שחיינו איתן שנים. ולמה סביכות ? גם כי אני לא מוצאת מילה יותר מדויקת, אבל בעיקר בגלל שהשתנו המכנים המשותפים. החוויות, הגישות וההתנהגויות מחברות בין שכבות גיל שונות. מספיק היה להציץ על הקהל של מדונה בפארק ושל לאונרד כהן באצטדיון. חוויות משותפות לשכבות גיל לגמרי לא משותפות. שני דורות, אפילו יותר, מתערבבים על הדשא ששני זקנים מעל גיל 50 מסמרים את קוציו.

בה בעת, מתחזק המתח בין גאוות הגיל לבין הפחד מהתקדמותו.

כשם שהמבוגרים יותר גאים בגילם, מעמיקה חרדת הזדקנות שלהם והדרך בה היא מוצגת במדיה.

והחרדה הזו מתחילה הרבה יותר מוקדם ביומן החיים.

אפילו החרדות שלהם דומות יותר ויותר.

קוראים לזה DOWN AGING. הצערה . האבחנה שרבים מהצרכנים מרגישים צעירים בהרבה מגילם הקלנדרי. הם מאמצים אורח חיים, תפיסות עולם והתנהגויות דומים מאוד לקבוצות גיל צעירות מהם בהרבה. הם כמעט זהים באינטרסים שלהם.

נשים בנות 30 כבר עושות בוטוקס. גברים בני 60 מממשים את חלום ההארלי שלהם.

המעברים מתערפלים, ההבדלים מטשטשים.

"הצערה" מצד אחד, חרדה מצד שני.

סביכות מעניינת.

שיהיה לכם משהו לחשוב עליו כשאתם מוציאים את הזרדים מהשיער לסכך.

 

צפרדעים ונרקיסים 22 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

אלוהים ישמור ?

כשראיתי את מקהלת ילדי כיפת 24, לא היה ברור לי אם זה מבצע גיוס שיזם האסטרטג של אלוהים,שת"פ בין GOD HIMSELF לערוץ 24, או של ערוץ 24 עימו. ומה זה בעצם אומר: שבין אדם לאלוהיו יש ערוץ 24 ? שבספר המותג 24בעמוד של ערכי המותג כתוב :

אנחנו המגן דוד של המוזיקה , ענווים אנו בפניך השם, כולה ערוץ מוזיקה ?

או אולי זה בכלל אומר שכל המלהקים כבר גרדו את כל הטלנטים שלהם ועליהם להימין מבט .

מבחינה מקצועית , צודקים. לגייס את הכל יכול לקמפיין. בלי לשלם לו צ'ק שמן.

אלוהים הוא המותג הכי חזק ביקום: איש לא ראה אותו, איש לא שמע אותו, למעט כמה תמהונים בסיני וסהרורים בירושלים. הורגים עבורו ובשמו. נושאים אותו על כאפיות וכיפות. איש אינו יכול להסביר את הקשר עימו או אליו באופן רציונאלי. אבל כולם פוחדים לא להתייחס אליו.

היינו הורגים את עצמנו בשביל לבנות כוח מותגי כזה.

אבל, כיפות ממותגות ? עד כאן. אי אי אי אי, נו נו נו נו.

 

אסטרגיית העמימות

הדיפלומטים צריכים להסביר את הפוליטיקאים, שעושים מה שהדיפלומטים אומרים להם :

מעמעמים מסרים. מעמעמים שיוך אידיאולוגי, אם עוד נותר איפה שהוא תחת שמיים קדורניים אלה איזה שהוא משב רעיוני.

מי שנהנה מהפירורים במהלך מערכת בחירות,הם ה"א-דיפלומטים". הצבעוניים. הכאילו אותנטיים, אף כי חלקם הגדול שחקנים מאומנים מאוד. הם גורפים קולות "לבנים". המוחים הסדרתיים. קודם הגמלאים, אחר כך ליברמן. ואלה שהצביעו קודם לעלה ירוק. יעני, כולה בחירות, יאללה בוא נביא אותה בקטע !

אלא שהם נהנים מהקולות ברחוב, אבל לא כל כך מהקולות בממשלה. שם, הדיפלומטיה משחקת. התמרוניות. העמימות. ושם הם נמוגים. לרוב.

עמימות במסרים לעם, אם עוד יש כזה. עמימות במסרים לחברים לספסלי הממשלה הרבים מאוד. עמימות בהצגת האישיות המייצגת את המותג. עמימות בכל הקשור לגירוש ילדים.

 

דרוש אומץ גדול ללכת עם מותג עד הסוף. לא לוותר. להתאזר בסבלנות. ולפתח לו שפה וערכים חדים מהודקים ומובהקים. כמו לפולידיפלומטים , זה נכון לא רק למפה הפוליטית. זה נכון למותגים.

רוב המותגים בוחרים היום לרחף, לא להיות ברורים, לא מחוייבים למסר חד כלשהו.

 

 

צפרדעים ונרקיסים 23 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

עשור הפיוז'ן והקונפיוז'ן.

 

שפה רזה יותר. שפתיים שמנות יותר.

מסך רחב יותר. תכנים קטנים יותר.

מרק כתום מדי, כתום לוהט מדי.

זרים רודפים אותנו. אנחנו רודפים זרים.

קאוצ'רים מלמדים לאהוב אחד את השני, במילים נודפות שנאה.

הציפרלקס בלי רלקס.

נשיאים נבחרים בטוויטר.

מדברים יותר מדי. אומרים פחות מדי.

מגדלים בצל בפארמויל , כדי לא לבכות כשמקלפים אותו.

פרופילים עם כל כך הרבה סימני שאלה. פדופילים עם כל כך הרבה סימנים.

געגועים לעידנים קודמים בהם אנשים מתו בריאים, בגיל 35.

האמהות עם בעיות קשב, והילדים מקבלים רטלין.

האלכוהול זול, אבל החיים זולים יותר.

עידן ורוד. מרק כתום.

סטטוסים. טוסטוסים. טוסטים עם סלמון. שפים. "ערה" או "יושנת".

Yes, we can't

בראשית כבר לא כמו שברא אלוהים,

שמות נולדים מאחורי דלת נפוחה בלשון מביכה,

ויקרע במדבר,

דברים. הרבה יותר מדי דברים.

 

אבא'לה !

לפחות תעיפו את המרק בטטה !

 

המילניאס / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

הם מכונים דור ה Y

ה NEXTER

THE NEXT GENERATION

ה BOOMLETS

ה BABY BUSTERS

ובקיצור ובתמצות :

THE MILLENIALS כפי שהגדיר אותם ה"טיימס", ילידי 1980-2000.

וגם אם הטיים לא מכוון חץ מדוייק לישראל של שדרות המקוסמת ושדרות רוטשילד המוקסמת, כדאי אולי לבדוק מי הם . ולפענח לעומק את הצרכנים הבאים שלנו.

הנה הם :המילניאלס.

הם חולמים גדול. הם חולמים על יאכטות. ועל לימוזינות.

ההורים שלהם מתייעצים איתם מה ללבוש.

הם רוצים מותרות . ועכשיו.

הם מקשרים טכנולוגיה עם מותרות (בעוד הוריהם מקשרים ספא ונסיעות עם מותרות ).

הם מוכנים לשלם פי שניים על טיפוח פנים.

פי שלוש על טיפוח שיער.

יש להם CK אבל הם חולמים על פראדה, על רולקס, על טיפני ועל ארמני (מותגים ותיקים, כבדים…תמוה משהו ).

הם הולכים לקנות עם ההורים שלהם, כדי לשלוח יד לארנק שלהם.

הם כבר לא פוחדים מהמותגים של ההורים, ולחלק אותם איתם.

והם רוצים את זה עכשיו.

והכי חשוב – אליבא דא טיים :

נמחק פער הגילים.

החיתוכים הם רוחביים – אבא ובן לובשים ארמני, וסנדלים רומיים (שנורא באופנה ).

אמא ובת חולקות פרוות, ותיקי יד של גוצ'י .

(ואגב תיקי נשים…משקלו הממוצע של תיק נשי ב 2007 היה 2.37 קילו ).

עם כל כמה שאותי אישית זה מחליא, אפשר לראות את הניצוצות של זה כבר במחוזותינו.

 

צפרדעים ונרקיסים 16 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

מחלת יבשה

 

יצרנית סירות יצאה בקמפיין המעודד "כלבי ים" למיניהם לבחור בחיים מחוספסים, בחופש , בעצמאות ובטבע סוער.

"אין דבר טעים יותר מדג טרי שזה עתה תיחמנת לסירה"

"אף פעם לא לקית במחלת ים. אבל בטח לקית במחלת יבשה "

"לעולם לא יתפסו אותך עם פרי ליד הבירה. אלא, כמובן, אם אתה גוסס מצפדינה".

צפדינה. לאלה שדקה אחורה בזמן לא בדיוק מעניינת אותם,

זו מחלה קטלנית של יורדי ים הנגרמת בשל מחסור בויטמין C.

היא די פסה מן העולם.אפילו מוזכרת בתלמוד.

 

או מאמא !

בנקים יפלו, מאדוקים ינגבו את כל הכסף מהעולם, אבל האמהות ימשיכו לקנות

הן אחראיות על יותר מ 85% מרכישות היומיום של משק הבית, על פי מחקר

של BSM. וזה מוריד קצת את החשכה הכלכלית.

ולכן כדאי קצת להכיר אותן, את האמהות.

להכיר את העדפותיהן :

צרכים בסיסיים קודם.

הן ימירו קניית ג'ינס חדש בהתענגות על מגזין, וגוון לק צפורניים חדש.

קינון כלכלי.

הן יאכלו פחות בחוץ. יבלו פחות בסטארבקס. יכינו פיצה קפואה במקום פיצת שליח.ונצמדות למותגים ידועים המוכרים להן בזירת הבית. מותגים "בני בית". הן יעשו יותר עבודות בית. ויהנו מהן יותר. תציעו להן יותר זמן וקשרו פשטות עם איכות.

הן אוהדות מבצעי מותגים.

שמלת המעצב אייזיק מזרחי במחיר מיוחד זו חוייה עבורן. לא רק מחיר. צריך לספק להם את חויית המותג הזו. ולהצמד לאיכות.

אף כי הן מובילות בקו הירוק

הן יחפשו מוצרים ידידותיים לסביבה, אבל בתנאי שהם במחירים הוגנים. הצלת הפלנטה חשובה, אבל לא אם היא מרוקנת את הארנק שלהן.

 

או במה !

טוב, זה די מחליא. אבל מותגים רבים בארצות הברית שטים על הגלים הדביקים של אובמה,ומציעים מסרים של תקווה.

פפסי יצאו עם באנר dear mister president,help us refresh America. הקורא לגולשים לשלוח מכתב וידיאו.

איקיאה, השבדית בכלל, ממלאת ספר אורחים "WELCOME OBAMA".

פייסבוק התחברה עם הניו יורק טיימס להשיק אתר presidential suggestions.

חברה נוספת לקתה בסכרת עם ה" איפה היית " סרטוני וידיאו של גולשים המספרים איפה הם היו ב 4 בנובמבר. לנו זה מזכיר משהו אחר.

 

אוי דטרויט !

תעשיית הרכב האמריקנית מנסה לתדלק את עצמה בקמפיין פטריוטי

שמטרתו לעודד את האמריקנים לקנות רכב חדש.

 

צפרדעים ונרקיסים 17 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.
תגיות: , , , , , ,

Faith book

פייס בוק הולכת ומאבדת את בטחונה העצמי. כחלוצת הרשתות החברתיות ההמוניות, היא מאויימת על ידי השינויים שערכה בתנאי השימוש (,(TOS התערבותה היחסית בתכנים, על ידי רשתות שכונתיות, ואולי קסמה מעט הולך ומתעמעם, היא מתחילה להתחנף לחושבים לנוטשה באופן קצת פתטי.

"האם אתה מוחק כי אתה מודאג מתנאי השירות של פייסבוק? זו היתה טעות שתיקנו עכשיו. המידע שאתה מעלה לפייסבוק הוא ברשותך הבלעדית ואתה שולט עליו לחלוטין. סליחה על הבלבול".

שיביאו פרחים במקום.

 

עושרה של הדלות

כבכל שנה, גם שנת 2008 נסרקה על ידי אנשי מדיסון אבניו, והוכתרו 50 מהלכי השווק המשמעותיים. אחד מהם הוא סדרת המרקים דלי הנתרן של קמפבל (עם פ' נבלעת) .

הם חקקו סופית שעודף נתרן מזיק, והכניסו לקופתם 100 מיליון דולרים. הפרסום פיצה על החשש שדלות בנתרן היא גם דלות בטעם, בפרסומות מאוד מתאבנות.

הם גם משתפים פעולה עם קרדיולוגים.

שכנראה לא משתפים פעולה עם מהלך זוכה אחר

 

ddpd

""dunkin' donuts"

שנכנסה יחד עם פרוקטר אנד גמבל לשוק הקפה,ושתתה מכירות יפות של 200 מיליון דולר.

 

Beverly ills

מרכז חסרי בית בלוס אנג'לס , עיר המאכלסת 70,000 הומלסים,

גייס משרד פרסום שגייס צלם שצילם הומלסים המציגים שלט , עליו כל אחד מהם כתב בכתב ידו " לפני שתמשיך ללכת, שים את עצמך במקומי".

אחר כך סוכנות הפרסום ייצרה שלטים במידות אדם אמיתיות,

ללא פנים, והציבה אותם ליד מרכזי קניות .

 

קרמריזם

יוצאת בקמפיין אמיץ למדי. מעל לסלוגן Ymca

" אנשים אמיתיים, כושר אמיתי". תקבל כוויות. תכיר חברים אפלטוניים מגעילים, ותפגוש ליצנים טרחניים. הם מחפשים אנשים

שלא נראים כמו כוכבי פורנו או שוורצנגר בן 20, לא מחלצים נהמות של סקס על ההליכון, לא מכורי אדרנלין, ומסוגלים להגיד

"זה כמו מלכודת דובים". רק שזו מלכודת אנשים. והמלכודת לאנשים עשוייה מ"דובים".