fbpx
המכללה למקצועות הקריאייטיב
03-6243601/2/3

25.03.12 הסטודנטים של ACC בקמפיין כרזות למיגור תופעת הזנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: קריאייטיב, עבודות סטודנטים, תערוכות, מעבדת אמת.
תגיות: , , , , , , , , ,

מקס גורוב4566 מקס גורוב מעיין רגולר חיים ערד

כרזות ייחודיות שהופקו על ידי סטודנטים לקופירייטינג מהמכללה לתקשורת ולפרסום ACC ע"ש תרצה גרנות עבור תכנית סלעית. המופעלת על ידי עיריית תל-אביב יפו ומעניקה מערך טיפולי תמיכתי לנשים במעגל הזנות.

קליק לכתבה ב-ynet.

08.03.12 מכללת ACC תרצה גרנות מצרפת 4 שחקני חיזוק

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

guy_nativdavid erez(1) yosi

מכללת ACC ע"ש תרצה גרנות מצרפת לשורות הסגל 4 פרסומאים: ,גיא נתיב, במאי, תסריטאי ואיש קריאייטיב דוד אביטל, איש קריאייטיב וארטדיירקטור בכיר, יוסי צרפתי וארז רובינשטיין, בעלי משרד הפרסום twentythree .

קליק לכתבה באתר אייס.

 

תערוכת סטודנטים תחת הכותרת "מניפים דגל שחור" תוצג במהלך החודש הקרוב בבית העיתונאים בתל אביב

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: תערוכות.
תגיות: , , , , , , , , , , ,

acc1

‎במהלך החודש הקרוב תוצג בבית העיתונאים בתל אביב תערוכת "מניפים דגל שחור — הדמוקרטיה הישראלית בסכנה" של תוכנית לימודי הקופירייטינג במכללה לתקשורת ולפרסום ACC ע"ש תרצה גרנות.

לכתבה בכלכליסט >>

תערוכת "מניפים דגל שחור – הדמוקרטיה הישראלית בסכנה"

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים, תערוכות.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , ,

כלכליסטמניפים דגל שחור

 

 

הסטודנטים שלנו הניפו דגל שחור, בתערוכה מיוחדת בנושא מצב הדמוקרטיה וחופש הביטוי בישראל.
העבודות קיבלו חשיפה רחבה בתקשורת ("דג הזהב", כלכליסט ועוד).

מאמר מחאה / מיכאל גורי

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

michael

 

 

 

 

מה הסיפור שלנו.

 

קמתי מהספה ונעלתי נעליים למרחקים ארוכים. אחר כך נישקתי את אהובתי. אחר כך עמדתי מולה נבוך אבל בכל זאת אמרתי שאני יוצא להילחם על הבית שאנחנו רוצים לבנות ועל העתיד של הילדים שאנחנו רוצים לגדל. כאן. אחר כך הייתי שם, בקיץ, בשדרות החלומות השבורים. בהתחלה בשקט, מבויש, משקיף מהצד, מסרב להתמסר עד הסוף ללהט המלא, המחויב. אחר כך אבא וילדה קטנה על כתפיו. הילדה החזיקה שלט קרטון שעליו נכתבה בכתב יד ילדותי שאלה פשוטה: "אבא, למה אנחנו לא מצליחים למצוא בית?". האבא הסתובב אלי וחייך חיוך חם, משתף. אחר כך יצאתי לחופשי. מהו חופש?

המשך…

הסטודנטים של מכללת ACC ע"ש תרצה גרנות מציגים: קמפיינים בעניין מצב הדמוקרטיה / גלובס

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: תערוכות.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

1_Mayyan_ozeri

לכתבה בגלובוס >>

מיכאל גורי מונה לסמנכ"ל התוכן במכללת ACC תרצה גרנות / אייס

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: כללי.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

 

michael

 

 

 

 

 לכתבה באייס >>

אורטל מלול ומעיין עוזרי לוקחות את שני המקומות הראשונים בתחרות "סיפור מקום" של סטימצקי.

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים, זכיות בתחרויות.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

אורטל מלול - מקום ראשוןמעיין עוזרי - מקום שני

 

 

 

 

 

אורטל מלול ומעיין עוזרי, סטודנטיות מחזור דצמבר 2010, לוקחות את שני המקומות הראשונים בתחרות "סיפור מקום" של סטימצקי.

התחרות שהתקיימה לאורך חודש ביקשה מעשרות רובות של כותבים לכתוב סיפורים קצרים בנושא כתובות ספציפיות ברחבי תל-אביב.

בשלב הראשון, נבחרו מתוך כל הכותבים 30 סיפורים שפורסמו.
בין הסיפורים שפורסמו, נבחרו שישה סיפורים של סטודנטים במחזור.
חפשו בעמוד התחרות את הסיפורים של: אוהד שטרן, אמיר שמעונוב, עדי נצר, לי חבושה
www.facebook.com/SteimatzkyMadaf.HaSfarim/posts/175295575868757

תערוכת כרזות נגד התעללות בבע"ח

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים, קריאייטיב, תערוכות.
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

יודע נפש בהמתו

 

 

 

 

 

איך מביאים למודעות חברתית את הארגון היחיד בישראל שגם מונע התעללות והזנחת בעלי חיים. וגם אוכף את החוק בנושא לצד משטרת ישראל?

בוגרי מחזור 37 נרתמו לייצר קמפיינים ופתרונות פרסומיים יצירתיים על מנת להכיר לציבור את "משמר בעלי החיים". ומצטרפים למערך ההגנה על זכויותיהם ותנאי גידולם של אלה שיש להם פה אבל לא יכולים לדבר בזכות עצמם.

 

לכתבה באתר ynet >>

תרצה גרנות בראיון ל"ליידי גלובס"

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: כללי.
תגיות: , , , , , , , , , , , ,

תרצה גרנות

 

 

 

 

לכתבה באתר גלובס >>

23.03.09 שליט פרו בונו

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: כללי.

גלעד שליט פרו בונו

הקופירייטרים הבאים של עולם הפרסום הישראלי נרתמים אף הם לשחרורו של גלעד שליט: הצצה לכרזות הבלעדיות שיצרו הסטודנטים בביה"ס לפרסום ACC של תרצה גרנות, עבור פרויקט "1000 ימים בשבי" של nana10. פרו בונו, לבינתיים

קליק לכתבה באתר נענע10.

JUST FUCKING DO IT

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

קופירייטרים בריטים ותיקים מדברים.

 

תשכחו מארט – עיצוב זה לא מספיק. למעצבים אין שם טוב כמשמדובר בשימוש בשפה נכונה כדי להעביר את המסר. על אף תפקידם כמתקשרים מקצועיים, רווחת ההסכמה כי אנשים בעלי מודעות ויזואלית חסרים יכולות סמנטיות.

קופירייטר פרילנס מזה 20 שנה, , ריצ'רד בטרוורס, ערק מארט לקופי. "הייתי מעצב, ועברתי צד לקופי. גיליתי שאני מבטא את עצמי הרבה יותר טוב במילים כתובות מאשר בעיצוב".

אלן יאנג, מנהל קריאטיב בסוכנות פרסום ידועה בניו יורק : " תסקרן אנשים, תתחבר איתם.קופי גדול לפעמים נראה כאילו לא התאמצו עליו. קופי טוב זה לקחת משהו מהסביבה המקומית תרבותית ולחבר אותו למותג. קחו את ה

. זה בא מהJust do it

JUST FUCKING DO IT

אמירה ברוטאלית נפוצה של בוס לעובד

ניגודים נמשכים

קחו עוד מסר חזק : הפעם של בריטיש טלקום, האומרת

,“‘It’s good to talk’

מסר שלעתים קרובות הוא סרקסטי. אבל יש בו אמת חיונית גדולה. רוג'ר הולדוורס, קופירייטר אנגלי ידוע, אומר שהדיאלוג עם הצרכן הוא החשוב. איש מכירות לא מאומן לעמוד ליד הדלת . הוא מאומן להכנס דרכה. להתחיל דיאלוג. ובשביל לקיים דיאלוג צריך לכבד את הצרכן.

כשארט ישאל אותך בשביל מה צריך מילים, והוא ישאל אותך, תגיד לו שבתקשורת המודרנית חייבים מילים.בנוף הקריאטיב היום, הפרסומאים מתמודדים עם קהל משכיל, קורא, כותב. מדבר. וקופי הוא הדרך להגיע אליהם.נכון, שפעם היו מדברים בתמונות, כשלא ידעו לקרוא. עם כמעט 100%אחוז קוראים כותבים בעולם לימודי פרסום,המילים הן הדרך הפשוטה ביותר לתקשר עימם. למעשה, אנחנו פחות ויזואלים היום.זה לא שהויז'ואל לא חשוב. אבל בלי המילים הוא לא יכול לתקשר באופן אפקטיבי וזכיר.

 

מילים ותמונות

הפרסומות המצליחות ביותר ברבע המאה האחרונה, אלו שאנחנו זוכרים – היו חתונה מאוד מוצלחת בין מילים לויז'ואל. קמפיין וונדרברה לא היה עובד בלי המילים שהובילו את הקמפיין. דוגמנית בהחלט לוכדת את תשומת הלב אבל בלי ה"הלו בויס" , זה לא היה נחרט.ובכלל, המסר המילולי הוא נאום מכירה.

הורסון, עוד ארט שהפך לקופי מוערך בבריטניה, אומר : מותגים מקשרים את עצמם לתרבויות, לתופעות.והמותגים מעט עצלים מדי בימינו, לדעתו. הם מנמיכים קומה ברמת המסר, ומגדילים את היקף הפרסום כדי שהוא יהיה יעיל. התוכן נהיה משני, לדאבונו. ההטמטמות הזו, לדעתו, נושפת בעורפי הפרסום. לעידן הדיגיטלי אחריות לא מועטה בתהליך.בעידן זה אנשים מואבסים בקריאטיב זול. "כשהיו לנו רק 4 ערוצי טלויזיה, ורק שניים עם פרסומות, אי אפשר היה להיחלץ עם קריאטיב נמוך ושטחי. זמני השידור היו מוגבלים ויקרים יותר". הולדוורס מוסיף "העתיד מבטיח מאוד לאלה שיודעים לכתוב היטב".

כתיבה לאינטרנט

אחד מהמדיומים המתפתחים ביותר הוא כמובן, האינטרנט. על אף הטכנולוגיות, הפלאשים, הפודקסטינג – מילים עדיין שולטות ברשת. זהו מדיום של מילים.האינטרנט עושה היום מה שהעיתונים עשו קודם לכן. הם גיבו את סרטוני הטלויזיה במידע. אבל חשוב לזכור. קריאה מהמסך קשה יותר מקריאה מנייר. ובכל זאת, יש משהו יותר קל בכתיבה לאינטרנט. פרסום באינטרנט. אתה מדבר אל קהל שרוצה לדבר איתך.רוצה לדעת. לקהל המדוייק שלך. "אני תמיד מתחיל במילים" , כך הורסטון. "אני יושב עם בלוק נייר ומפשפש בבריף. ומתחיל לכתוב. משהו ספציפי לקהל היעד שלי.

תפקיד הקופירייטר השתנה לחלוטין היום, בעקבות המהפך במדיה. זו כתיבה לתגובה ישירה. אבל האם מסוגל קופירייטר להמיר את "השורה" במודעה לטכסט מפורט ומשוחח? דיויד ביילי, קופירייטר מאז 1967 אומר :קופירייטר טוב יכול.

ואם כבר ראיינו אותם – אז הנה כמה טיפים שלהם בנושא לימודי פרסום :

תתחילו מהמילים.

הדקו את המשפטים. שלא יהיו הרבה קיטועים במשפט.

קראו את זה בקול.

תכננו את הכתיבה. אלל תשחקו רק עם מילות מפתח. תרכזו לעבר מה שאתם רוצים להעביר.

ידע הוא המפתח. חשוב שתכירו מילות באזז.

מרגע שאתם יודעים מה אתם רוצים להגיד, תתחילו לכתוב מיד. אחר כך תערכו ותתקנו ותפשטו ותבהירו.

שמרו על פשטות . אף אחד לא יאשים קופירייטר שכתב "הולך" במקום "פוסע". כתבו זורם. אל תפריעו לרצף. לנשימה.

תסננו, תדללו, תרזו.

 

צפרדעים ונרקיסים 15 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

Digiconomy

הבנות והנשים הולכות וכובשות עוד טריטוריה גברית. הן צרכניות כבדות של משחקי מחשב ווידיאו. נינטנדו כבר החלה לפנות אליהן.

המצלמות האישיות לא מפסידות שניה. קסיו הציגה את EXILIM , בעלת החיישנים המאפשרים לצלם רגעים בהילוך איטי, אפילו לפני שגומרים לדחוק את הכפתור. ניקון וקנון הציגו מצלמות עם מנגנון פנימי להחלפת עדשות .

הסלון הדיגיטלי, שנכשל עד לא מזמן, משמיע צעדים יותר בוטחים.

הטלפונים פיתחו מוח משלהם, עם אופציות יישומים אישיים מורחבת.

גוגל, למשל, כבר פתחה זירה לאיסוף יישומים לANDROID שלה.

הרשתות החברתיות סחפו אליהן יותר ויותר אנשים בוגרים יותר. המובילה בהן היא עדיין פייסבוק. בסוף השנה החולפת עם 60 מיליון חברים. בסוף שנה זו עם 140 מיליון.

אלוהים מחפש סוכנות פרסום

בספרו החדש של ורנון נייט, נשיא סוכנות פרסום בלוס אנג'לס. שם הספר "תעשיית הנשמה המאושרת" או בעברית happy soul industry. בספר אלוהים בוראנו מחפש סוכנות פרסום . הבעיה שעל הפרסום לפתור :

בעידן הפורנו והאינטרנט אנשים הפסיקו להאמין בגן עדן ובמעשים טובים.

מטרת הפרסום :

רענון המותג והתאמתו לזירה הנוכחית.

 

מטורליסטים / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

אינפומניאקים

הרפתקנים.

אלה הם החמישים ומשהו.

הורים שילדיהם עפו מהקן, ויש להם פתאום…יותר קן. הם גילו מחדש את תשוקת החיים שלהם.

הם נתח שוק מאוד מבוקש למשווקי הארלי דוידסון.

וליצרני הקוסמטיקה. המחזרים אחריהם בסדרות חדשות , אל להן להסתפק בטיעוני בריאות ויופי.

רבלון למדה שיעור קשה כשהשיקה את VITAL RADIANCE . בעיקר בשל בעיות הפצה והגעה לקהל היעד הזה.

(אין לי יותר מדי פרטים על המקרה, לצערי ).

חלחולו של האינטרנט והדור השלישי לקבוצה זו, הוליד דור חדש המכונה על ידי נביאי הטרנדים "אינפומניה". תשומת הלב של הצרכנים בכלל ושל אלה בפרט נחלקת ומופרת כל העת, ותשומת הלב מתפזרת.

מכך שהפלישה לעולם שלהם ופיתוח נוכחות אינטרנטית, חשובים עוד יותר, דווקא בזירת האתרים, ופחות בזירת ההפרעות על מסך המחשב. אתרים אינטראקטיבים, עם מידע, מתעדכנים ומשוחחים.עם הרבה מאוד טיפים. משוחחים…בעולם הרחב המעניין אותם.

ו….מערכת קניות מקוונת. הם מהירים. הם רוצים לארוז את המזוודות ולנסוע לאשרם. או לרושפלד.

 

אלה הם גם קוראי בלוגים אדוקים. וכותבי בלוגים. והם שואלים הרבה שאלות ברשת. את החברים שלהם בפורום.

הם רוצים שישמעו אותם. ולשמוע. ולדבר.

לכן, פורומים בנושאים שונים הולכים ותופחים. שם הם מדברים ורוצים הוכחות. ומשם הם גם …מקליקים ללינקים.

וקונים.

מגמה אינטרנטית נוספת היא מה שמכונה " הזנב הארוך ".

ספרים מעורפלים, מוזיקה מעניינת וקוסמטיקה נישתית, כולם מוצאים דרכם לקהל המבוקש הזה, בלי אפילו שיעלו על המדפים. רק ברשת.

אבל…כשעוזבים את הרשת ואת החתולים שיושבים לך על המקלדת, החוויה הסנסורית היא החשובה ביותר.

כשבסדר התוכניות שלהם יושב טראק על הר עלום ומכונית חדשה הצרכן העכשווי יבחר ככל הנראה בהרפתקה ולא רק במוצר.

חוויה, אמרנו ?

אבל, לידם נובט עוד קהל, בטווח גילאים זה וגם בצעירים יותר. הפוריטנים. השמרנים.

אלה הם בעלי מקצוע מסודרים כלכלית , די נודניקים, שעושים עניין גדול מאוד ממה הם צורכים ולמה הם מקצים את זמנם.

הם רוצים לדעת יותר מה הם אוכלים, ומה אכל האוכל שהם אוכלים, ו…מה אכל המייק אפ שהם לובשים.

זה לא מתבטא רק בצריכת קוסמטיקה אורגנית ומזון אורגני, אלא גם בפופולריות של מוצרים שבתויות שלהם מדברים לא רק על הרכיבים אלא גם על מקור הרכיבים.

שושנים אדומות מתורכיה. ענבים מדרום צרפת. אלה מוסיפים הרבה לטיעוני המוצר לשני סוגי הצרכנים שדיברנו עליהם ,

ה50 ומשהו. בעלי הארנק התפוח והיצרים.הם משדרים שקיפות וכנות מצד היצרן.

ושניהם…מאוד אוהבים את זה.

 

צפרדעים ונרקיסים 14 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

קומפלקס ויאטנם

קמפיין חדש של BBDO לטובת חיילים אמריקנים השבים מחזית עירק ואפגניסטן, מזכיר לאנשים שאחוז אחד מהאמריקנים מחרף נפשו למען 99 האחוזים האחרים , והגיע הזמן לגמול להם חזרה בקבלתם המחבקת אל קרבי החברה.

הקמפיין רץ בטלויזיה, בפרינט וברשת חברתית המאפשרת לשבים משדה הקרב המדמם להתחבר לחיילים

אחרים שעברו חוויות דומות.

 

כל מה שהיא יכולה לעשות…

זה המוטו של קמפיין מטעם GAY TIMES הבריטי, שגייס אנשי קריאטיב מובילים ליצירת קמפיין המשכנע גברים סטרייטים

לאמץ את אורח החיים הורוד.

 

עיניים הפוכות.

צבע המכוניות הנמכר ביותר בשנה החולפת היה עדיין לבן.

בשנה שעברה, לפני שרעדה וול סטריט, התורמים הגדולים יותר לטובת הסביבה והחברה היו ה LOHAS. 78% מהם תרמו, רובם למען זכויות בעלי חיים ולשמירה על פראיות הטבע.

ומי ישמור עלינו ?

 

החלה תקופת הקינון.

Cocooning או NESTING

כבכל פעם כשמשהו מטלטל את בטחוננו, והעולם כבר אינו מונח בכף ידינו, וראייתנו מתקצרת כדי לא לראות את כוחות העל המתדפקים על ספינו, אנחנו מתכנסים. אל תוך העולם עליו אנחנו שולטים. מתגרשים פחות. מתרגשים פחות. שותים יותר אלכוהול. ונרקסיסטים יותר. גרף מכירות הבשמים עולה.הבית נמלא ריחות, והמדף מוכבד על ידי

מוצרי ספא ביתיים. קונים סיר מעוצב, במקום לצאת לארוחה. דוחים החלטות קריטיות, גם אם אינן פיננסיות. מחפשים עסקות מכר טובות, אבל בעיקר חברות אמינות. מחפשים את הפישוט, הנקיון, ההתרגעות והמותרות הביתיים.

מי שחושב שבתקופה כזו המסרים היחידים הן הבטחות לתועלות כלכליות, שוכח שכשניים מורידים מחירים, האהוב יותר יוזמן הביתה.

 

צפרדעים ונרקיסים 13 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

She just does't want to do it anymore

נייק כבר לא עושה את זה. היא בודקת עכשיו קונספט חדשים לקמפיין המכוון לנשות אירופה. "here I am ".

Maybe she just wants to do european women…

וזה באנגלית כי הסיסמא באנגלית !

בקיצור במקום "תעשו את זה " "תעשו אותי… ".

 

כוחו של כתם הדיו

בעל רשת מסעדות בניו יורק, רצה לחזק את פעילות המסעדות שלו והזמין את כל לקוחותיו לשעבר לפתיחה. הוא ישב וכתב מכתב אישי בכתב ידו לכל אחד מהם. 20% הזמינו מקום.

חצי שנה קודם לכן הוא הוציא סדרת גלויות בדפוס איכותי. ורק 5% הזמינו.

זהו כוחו של השווק השמרני, הוא נשכח ולכן הוא מקורי. והוא אישי. באמת רק אליך.

עוד דוגמא. יום אחרי שנציג חברת כבלים אמריקנית תיקן את הכבלים בביתו של לקוח, הוא השאיר לו פתק בכתב יד , שהודה לו על זה שהוא לקוח של חברת הכבלים אותה הוא מייצג.

ובאמריקנית : הנה כמה עצות:

תמיד שיהיה לך מכתב תודה מוכן על שולחנך.

תשלח הזמנות אישיות.

צרף פתק משלך לחוברת או עלון או חומר שאתה שולח.

פעם בכמה זמן שלח ללקוח שלך מאמר שגזרת עבורו.

שלח לו משהו שיגרום לו לצחוק או לחייך. (רק לא יותר מדי ).

 

2009 כבר מתבשלת במוחם ועל שולחנם של

נביאי המגמות הצרכניות בעולם.

והנה הן , לא ממש מפתיעות:

הצרכן יהיה אקולוגי. ואינדיבידואליסט.

הוא יחפש רכיבים מבוססי מדע.

יאכל פיוז'ן קולינרי המחבר בין תרבויות אוכל שונות

ירגיש נינוח יותר עם חומרים מהאדמה וממקורות מקומיים

הוא יהיה ניו- סטלגי (עכשווי ונסוטלגי),יתחבר למוצרים סנסורים

ידרוש כנות יושרה ואותנטיות.

ומסחר הוגן.

יתור אחר שיוך חברתי – נושם או וירטואלי

הוא ירצה להרגיש כאילו הוא משנה משהו בעולם.

ויאלץ לקבל את העובדה שהכוח של נשים הקובעות בתחומים גבריים – צרכנות , חברה וכלכלה – יגבר.

 

10 דרכים לרצוח את המותג שלך / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

1. לחשוב שלשנות לוגו ב100,000 דולר זה מספיק.

2. לחשוב שלשנות לוגו כל דקה זה נכון.

3. לחשוב שלוגו זה כל מה שצריך לשנות.

4. לחשוב שאת הצרכן זה נורא מרתק.

5. לחשוב שלהגיד לצרכן כל רגע שאתה החלטת להשתנות, זה מפתח נאמנות.

6. לחשוב שהלוגו תמיד צריך להיות מכוון לצעירים.

7. לחשוב שאנשים באמת משתנים

8. לחשוב הלוגו לבד באמת כל כך משפיע.

9. לחשוב ששני קווים ואות וחצי זה מותג.

10. לחשוב שלעצב לוגו זה מיתוג.

אז איך זה שארטים עושים לוגו בעשרות אלפי דולרים,

וקופירייטר שהופך אותו למותג מקבל 2000 דולר.

 

צפרדעים ונרקיסים 12 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

ירוק זה מהברז

מעמדם של המים המינרלים בעולם, לא זורם טוב. יצרניהם מואשמים כמפרים את האיזון בטבע,

המוצרים נחשדים באי טריות בשל ניצול משאבי אנרגיה וזיהום במהלך הובלתם, אחסונם המתמשך במפעל , על המדף ובבית.

ומי הברז חוזרים להשפריץ.

זה מה שהפנימה חברה אמריקנית בשם tap'd ny המציעה מי ברז, בבקבוק. ישר מכאן, ולא מעבר לים.

המסרים שהיא מעבירה הם אל תקנו מים בבקבוק . אבל אם בכל זאת …אז מכאן. מה שדי מייצג את הטרנד הצרכני החדש : לרכוש מוצרים מקומיים. חבל שרוב המותגים הישראלים חושבים בדיוק להיפך.

 

נשים נאמנות פחות

במחקר שנערך לאחרונה על ידי מגזין צרכנות אמריקני, הסתבר שרוב הנשים מוכנות להחליף בין מותגי תרופות ללא מרשם ובין מותגי חלב שונים (67%), ביצים (67%) כדי לחסוך כסף, אבל…רק 29% מהן הסכימו להחליף את האוכל של חיות המחמד שלהן.

הן היו פחות מוטות מחיר, כשמדובר היה בקוסמטיקה (רק 30% טענו שהן יחליפו מותג אם מוצר אחר יהיה זול יותר ).במוצרי טיפוח אישי (48%).בנייר טואלט (49%)

ומשהו נוסף שצריך לשים לב אליו : אבל כמעט באופן מוחלט הנשאלות אמרו שאמינות המותג היא שיקול כבד בתהליך החלטת הרכישה. לך תאמין לנשים.

 

48 שניות

שוב תחרות הפתוחה לכל הרשת. אבל הפעם זה מוצדק. לגולשים הוצע להכין סרטי וידיאו בני 48 שניות.

EMBARK, ספקית אינטרנט , כבלים וטלפונים , רצתה להוכיח שמשך טעינת דף אינטרנט קצר יותר ב- 48 שניות, מ…חיוג. משהו שאנחנו לא יודעים ?

זהו. נגמרו ה 48 שניות של האייטם הזה.

 

ילדים בשקיות שחורות

הנסיון לגרוף תרומות ולעורר מודעות לתופעת ילדי הרחוב בויאטנם ובמונגוליה, הוליד בחדרי סיעור המוחות של ליאו ברנט הונג קונג, גרילה מחרידה למדי. שקיות שחורות מפוסלות בצורת ילד, שנזרקו ליד פחי אשפה, מהם הם אוכלים.

 

עשרת הקברות של הקופירייטר / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

עשרת הקברות של הקופירייטר / תרצה גרנות

1. אם אתה מרוצה ממה שכתבת, הזמן מצבה. גמרת.

2. אם אתה חושב שלעולם לא תוכל לייצר משהו טוב יותר, הפסדת בקרב מול עצמך.

3. אם אתה רוצה שיזהו את הסגנון שלך בפרסום, רצחת את המטרה לשמה נשכרת – לזהות את המותג. נגזר דינך לאיסור עולם.

4. אם אינך יכול לעבוד על מוצר משום ש"אינך אוהב אותו", תזמין מכולה לפינוי המגירות שלך. איש לא שואל אותך מה אתה אוהב, אתה צריך למצוא מה הצרכן אוהב.

5. אם אתה מנסה להגיד הכל, תדע שלא אמרת דבר. אם לא אמרת דבר, אז למה שישלמו לך. תתפטר.

6. אם הסיבה היחידה שכתבת כותרת מסויימת היא "כי אתה אוהב אותה", אז שאמא שלך תשלם לך את המשכורת הבאה.

7. אם אתה חושב שהלקוח אף פעם לא צודק ושהוא טיפש יותר ממך, תשאל את עצמך איך זה שבכל זאת הכסף אצלו… עבור לשירה.

8. אם אתה חושב שאתה יודע הכל, כבר אינך יודע את הדבר החשוב מכל. שאין אדם היודע הכל. נכשלת.

9. אם מרוב שאתה מדבר על עצמך, אינך מצליח להקשיב לאף אחד אחר, תפרסם את עצמך. אבל אל תעיז לפרסם מוצר של מישהו אחר!

10. אם אתה עובד רק בשביל הכסף – תפתח בסטה.

 

אין מילים / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

10 החטאים של קופי IL.

 

1. הקנאה

או במלים אחרות : באנגלית יותר קל להגיד את זה. יותר ויותר מתלמידי נותנים קופי באנגלית.

(עם שגיאות ). יותר ויותר מותגים ישראליים מפרסמים עם סוגר באנגלית. למה, הצרכן שלך מבקש סוכר במכולת באנגלית ? הוא קורא עיתון באנגלית ? אפילו לסדרות הכי מטומטמות הוא צריך תרגום!

אז אם אתה פוגש את הצרכן שלך בקופסא בבית, איפה שהוא רואה סדרות עם תרגום, או תוכניות עבריות, תן לו תרגום ! ואם כבר תיתן לו תרגום, למה לא תגיד לו את זה בעברית ! תגיד למישהי בהבל פיך האנושי YOU ARE SO BEAUTIFUL באנגלית, היא תחשוב שלא התכוונת אליה, ובטח לא למה שאמרת.

 

2. השורה

אני בוכה. לבי דווי. איה הן המלים שטוו את רעותנו. היכן הוא השיר ששורותיו…לא היו לבנות.

הפרסום בארץ היום נהיה גלובלי כמו המותגים שהוא מפרסם. מה שקרוי היה פעם TAG LINE ,

סלוגן, או רחמנא ליצלן סיסמא, הפך ל"שורה". מה רצית להגיד – זה מה תגיד. ואם אין לך מספיק מילים בשביל זה בעברית, אז תגיד את זה באנגלית. אפילו יותר טוב. ואם אמרו את זה קודם – לא משנה.

תביא שורה. מספיק. כל השאר זו תפאורה.

בחיים של הצרכנים ובעולמם התרבותי אין סבטקטסים. אין רגשות. הם לא מתוחכמים כמונו. הם ספר של שורה אחת. אין להם אבק, כתמים ותולעים שאוכלים את הדפים.

האמנם ?

 

3. האפוס

תביא לי משהו גדול, אם אני אפרסם גדול, הצרכן יחשוב שאני גדול, לפעמים כל כך גדול….עד כי לצרכן זה נראה סולם שלעולם לא יצליח לטפס עליו. יותר ויותר לקוחות ומשרדי פרסום רוצים אפוסים.

עוצמות דרמה שעיקרן לא בסיפורן אלא בתפאורה. כאן אין לי דבר להגיד חוץ מ: "תני לו לרצות להפשיט אותך". "תשאיר אותה טיפה רעבה". זה נכון לחיים כמו שזה נכון לקופי.

ההתמודדות הכי גדולה שלי כרגע זה איך להוריד את החלודה מהקרמיקה.

ואיך לא יפריעו לי עד שאני אגמור את הכתבה הזאת.

 

4. המיתוג

מותג אמור להכנס למערכת יחסים ארוכה ויציבה עם הצרכן שלו. המותג מקשיב לצרכן, והצרכן מקשיב לו. הוא חלק מאורח חייו. כמעט…מובן מאליו. תראו מה קרה לנו באופנת ה"מיתוג".

המותג הולך והופך ליותר חשוב מהצרכן שלו ! הוא משקיע מאות אלפים בצבעים שלו, בסמלים שלו,בלוגו שלו, ופחות בלנסות לספר במילים, אמצעי התקשורת הרחב ביותר בעולם, איפה הוא והצרכן נפגשים. כי הם לא נפגשים רק על המדף. רצוי שיפגשו כל הזמן, בבית. או במשרד.

על תמונות ,תנועות ומראות אפשר לספר, אבל רק משפטים אפשר לצטט !

 

5. השיפוט

מנטרה אהובה עלי היא : "אתה לא יכול להסביר למה אתה אוהב מישהו, אבל אתה יכול למלא תנ"ך שלם על למה אתה לא ". זו אחת הבעיות של הקופי. מצד אחד בבואו להתחבר למוצר או מותג,

הוא חייב לאהוב אותו. להתאהב בו. מצד שני, לפעמים דווקא מהארת החסרון הגדול, יכולה לבוא ההארה. אבל באוכסימורון הזה צריך להזהר מאוד לא לבלבל בין "לאבחן את החולשות" לבין

לפתח כעס על החולשות. לשפוט את החולשות או החסרונות.

שוב, כמו באהבה. החולשות הן לפעמים החלק היותר חינני.

 

6.האגו

עוד קונפליקט נצחי. האגו הוא המנוע החזק ביותר, של משרדי הפרסום בטח, אבל של הקופי במיוחד.

אחד החלומות המשותפים לרוב הקופירייטרים או אלה שרוצים להיות הוא "לעשות משפט אחד שישאר לתמיד". או סרטון פרסומת שיעשו עליו מליון טייק-אופים. אבל האגו הגדול מסתיר את הצרכן. הקופי הוא איסטרא. שנאי. כלי. הוא לא צריך להיות נוכח . המותג צריך להיות נוכח. והצרכן שלו בעיקר.

 

7. ההתנשאות

"הם" לא מבינים בין השורות. "הם" עדר של חסרי בינה, "כל מה שהן רוצות זה להיות בר רפאלי.. ". אז נכון שהמציאות הישראלית מוכיחה בכל פתיחת קלפיות כמה חלק מזה נכון, אסור לנו לשכוח שהוא נכון…בעינינו. המהלכים על פרקטים. יש תבונה רבה ב"הם". הן האמהות מאופקים שהבנים שלהן קוראים עכשיו את המאמר הזה, או לא. "הם" האנשים שמוכנים לשלם יותר על סמלים. "הם" להקות הקניונים. "הם" הצרכנים שלך. והם קוראים עיתונים, יותר מבכל מדינה אחרת. והם יודעים על האמריקאים הרבה יותר משהאמריקאים יודעים על הישראלים. ו"הם" גם יודעים איך להוציא כתמים. הם אנשים חיים. עם חלומות קטנים בשבילם, גדולים בשביל הילדים שלהם. הם הדודה שלך.

 

8."כולם"

זה שהגדרת קהל היעד הזה עדיין מופיעה בבריפים, היא עובדה מחרידה מדי . אבל זה שקופירייטר

מדבר אל כולם, זה פשע שפסיקת הדין עליו היא בהנהלת חשבונות. לא מוכרים משחת שיניים למי שאין לו שיניים. לא מוכרים לבת 50 סיפורים. לא מוכרים לסטלן תל אביבי ניקולטי. לא מוכרים במבה לגדולים. כי אז בת ה- 50 לא תקנה ניקולטי, הגדולים לא יקנו במבה, שרצו אותה כי היא לקטנים, והסטלן לא יצחצח שיניים.

ועוד מנטרה : דיברת אל כולם, לא דיברת אל אף אחד. דיברת אל אחד, דיברת אל כל אחד.

 

9.הויז'ואליזם

לא צריך מילים. התמונה מדברת. נכון. תמיד היא מדברת, משהו. אין כמו דוקומנט כדי להמחיש.

רוצה להראות זוועות תאונה, תראה דם. אבל, הפרסום, לעמדתי הלא כל כך פופולרית, נמדד לא כשהוא באויר. משוואה כלכלית. תשומה- תשואה. הוא נמדד כיצד המסרים מפעפעים בשיח. בסלון. הרבה אחרי שהוא כבר ירד. איך מדברים על מותג. או שירות. או קונדומים. באיזה טון פנימי. עם איזה עזרים מילוליים. מסרים נועדו להפצה על ידי צרכניהם. תמונות זה אפקט. מילים זו תורה.

 

10.הרצינות

לא הצרכן ולא אנחנו חושבים שפנל צבעוני לנייד ישנה לנו את החיים. או שאבקת מרק תסדר את הכל במשפחה. אדם לא יכול לשנות את העולם. הוא יכול לשנות את החדר שלו. קצת פרופורציה לגבי המותג, והרבה פרופורציה לגבי תרומתו לאבולוציה האנושית, תשיג הישגים הרבה יותר מרשימים. תעשה סדר במגירה של הצרכן שלך, לא בחיים שלו. כי עם החיים שלו הוא כבר מזמן הבין שהוא לא מסתדר. במקום להסתלבט על הצרכן שלך, תסתלבט על עצמך. זו דרך נהדרת לאסוף חברים. וחוץ מזה, זה רק פרסומת. אתה רק קופירייטר. סוחר מסרים. מאלנבי או מרמת השרון.