המכללה למקצועות הקריאייטיב
03-6243601/2/3

JUST FUCKING DO IT

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

קופירייטרים בריטים ותיקים מדברים.

 

תשכחו מארט – עיצוב זה לא מספיק. למעצבים אין שם טוב כמשמדובר בשימוש בשפה נכונה כדי להעביר את המסר. על אף תפקידם כמתקשרים מקצועיים, רווחת ההסכמה כי אנשים בעלי מודעות ויזואלית חסרים יכולות סמנטיות.

קופירייטר פרילנס מזה 20 שנה, , ריצ'רד בטרוורס, ערק מארט לקופי. "הייתי מעצב, ועברתי צד לקופי. גיליתי שאני מבטא את עצמי הרבה יותר טוב במילים כתובות מאשר בעיצוב".

אלן יאנג, מנהל קריאטיב בסוכנות פרסום ידועה בניו יורק : " תסקרן אנשים, תתחבר איתם.קופי גדול לפעמים נראה כאילו לא התאמצו עליו. קופי טוב זה לקחת משהו מהסביבה המקומית תרבותית ולחבר אותו למותג. קחו את ה

. זה בא מהJust do it

JUST FUCKING DO IT

אמירה ברוטאלית נפוצה של בוס לעובד

ניגודים נמשכים

קחו עוד מסר חזק : הפעם של בריטיש טלקום, האומרת

,“‘It’s good to talk’

מסר שלעתים קרובות הוא סרקסטי. אבל יש בו אמת חיונית גדולה. רוג'ר הולדוורס, קופירייטר אנגלי ידוע, אומר שהדיאלוג עם הצרכן הוא החשוב. איש מכירות לא מאומן לעמוד ליד הדלת . הוא מאומן להכנס דרכה. להתחיל דיאלוג. ובשביל לקיים דיאלוג צריך לכבד את הצרכן.

כשארט ישאל אותך בשביל מה צריך מילים, והוא ישאל אותך, תגיד לו שבתקשורת המודרנית חייבים מילים.בנוף הקריאטיב היום, הפרסומאים מתמודדים עם קהל משכיל, קורא, כותב. מדבר. וקופי הוא הדרך להגיע אליהם.נכון, שפעם היו מדברים בתמונות, כשלא ידעו לקרוא. עם כמעט 100%אחוז קוראים כותבים בעולם לימודי פרסום,המילים הן הדרך הפשוטה ביותר לתקשר עימם. למעשה, אנחנו פחות ויזואלים היום.זה לא שהויז'ואל לא חשוב. אבל בלי המילים הוא לא יכול לתקשר באופן אפקטיבי וזכיר.

 

מילים ותמונות

הפרסומות המצליחות ביותר ברבע המאה האחרונה, אלו שאנחנו זוכרים – היו חתונה מאוד מוצלחת בין מילים לויז'ואל. קמפיין וונדרברה לא היה עובד בלי המילים שהובילו את הקמפיין. דוגמנית בהחלט לוכדת את תשומת הלב אבל בלי ה"הלו בויס" , זה לא היה נחרט.ובכלל, המסר המילולי הוא נאום מכירה.

הורסון, עוד ארט שהפך לקופי מוערך בבריטניה, אומר : מותגים מקשרים את עצמם לתרבויות, לתופעות.והמותגים מעט עצלים מדי בימינו, לדעתו. הם מנמיכים קומה ברמת המסר, ומגדילים את היקף הפרסום כדי שהוא יהיה יעיל. התוכן נהיה משני, לדאבונו. ההטמטמות הזו, לדעתו, נושפת בעורפי הפרסום. לעידן הדיגיטלי אחריות לא מועטה בתהליך.בעידן זה אנשים מואבסים בקריאטיב זול. "כשהיו לנו רק 4 ערוצי טלויזיה, ורק שניים עם פרסומות, אי אפשר היה להיחלץ עם קריאטיב נמוך ושטחי. זמני השידור היו מוגבלים ויקרים יותר". הולדוורס מוסיף "העתיד מבטיח מאוד לאלה שיודעים לכתוב היטב".

כתיבה לאינטרנט

אחד מהמדיומים המתפתחים ביותר הוא כמובן, האינטרנט. על אף הטכנולוגיות, הפלאשים, הפודקסטינג – מילים עדיין שולטות ברשת. זהו מדיום של מילים.האינטרנט עושה היום מה שהעיתונים עשו קודם לכן. הם גיבו את סרטוני הטלויזיה במידע. אבל חשוב לזכור. קריאה מהמסך קשה יותר מקריאה מנייר. ובכל זאת, יש משהו יותר קל בכתיבה לאינטרנט. פרסום באינטרנט. אתה מדבר אל קהל שרוצה לדבר איתך.רוצה לדעת. לקהל המדוייק שלך. "אני תמיד מתחיל במילים" , כך הורסטון. "אני יושב עם בלוק נייר ומפשפש בבריף. ומתחיל לכתוב. משהו ספציפי לקהל היעד שלי.

תפקיד הקופירייטר השתנה לחלוטין היום, בעקבות המהפך במדיה. זו כתיבה לתגובה ישירה. אבל האם מסוגל קופירייטר להמיר את "השורה" במודעה לטכסט מפורט ומשוחח? דיויד ביילי, קופירייטר מאז 1967 אומר :קופירייטר טוב יכול.

ואם כבר ראיינו אותם – אז הנה כמה טיפים שלהם בנושא לימודי פרסום :

תתחילו מהמילים.

הדקו את המשפטים. שלא יהיו הרבה קיטועים במשפט.

קראו את זה בקול.

תכננו את הכתיבה. אלל תשחקו רק עם מילות מפתח. תרכזו לעבר מה שאתם רוצים להעביר.

ידע הוא המפתח. חשוב שתכירו מילות באזז.

מרגע שאתם יודעים מה אתם רוצים להגיד, תתחילו לכתוב מיד. אחר כך תערכו ותתקנו ותפשטו ותבהירו.

שמרו על פשטות . אף אחד לא יאשים קופירייטר שכתב "הולך" במקום "פוסע". כתבו זורם. אל תפריעו לרצף. לנשימה.

תסננו, תדללו, תרזו.

 

צפרדעים ונרקיסים 15 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

Digiconomy

הבנות והנשים הולכות וכובשות עוד טריטוריה גברית. הן צרכניות כבדות של משחקי מחשב ווידיאו. נינטנדו כבר החלה לפנות אליהן.

המצלמות האישיות לא מפסידות שניה. קסיו הציגה את EXILIM , בעלת החיישנים המאפשרים לצלם רגעים בהילוך איטי, אפילו לפני שגומרים לדחוק את הכפתור. ניקון וקנון הציגו מצלמות עם מנגנון פנימי להחלפת עדשות .

הסלון הדיגיטלי, שנכשל עד לא מזמן, משמיע צעדים יותר בוטחים.

הטלפונים פיתחו מוח משלהם, עם אופציות יישומים אישיים מורחבת.

גוגל, למשל, כבר פתחה זירה לאיסוף יישומים לANDROID שלה.

הרשתות החברתיות סחפו אליהן יותר ויותר אנשים בוגרים יותר. המובילה בהן היא עדיין פייסבוק. בסוף השנה החולפת עם 60 מיליון חברים. בסוף שנה זו עם 140 מיליון.

אלוהים מחפש סוכנות פרסום

בספרו החדש של ורנון נייט, נשיא סוכנות פרסום בלוס אנג'לס. שם הספר "תעשיית הנשמה המאושרת" או בעברית happy soul industry. בספר אלוהים בוראנו מחפש סוכנות פרסום . הבעיה שעל הפרסום לפתור :

בעידן הפורנו והאינטרנט אנשים הפסיקו להאמין בגן עדן ובמעשים טובים.

מטרת הפרסום :

רענון המותג והתאמתו לזירה הנוכחית.

 

מטורליסטים / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

אינפומניאקים

הרפתקנים.

אלה הם החמישים ומשהו.

הורים שילדיהם עפו מהקן, ויש להם פתאום…יותר קן. הם גילו מחדש את תשוקת החיים שלהם.

הם נתח שוק מאוד מבוקש למשווקי הארלי דוידסון.

וליצרני הקוסמטיקה. המחזרים אחריהם בסדרות חדשות , אל להן להסתפק בטיעוני בריאות ויופי.

רבלון למדה שיעור קשה כשהשיקה את VITAL RADIANCE . בעיקר בשל בעיות הפצה והגעה לקהל היעד הזה.

(אין לי יותר מדי פרטים על המקרה, לצערי ).

חלחולו של האינטרנט והדור השלישי לקבוצה זו, הוליד דור חדש המכונה על ידי נביאי הטרנדים "אינפומניה". תשומת הלב של הצרכנים בכלל ושל אלה בפרט נחלקת ומופרת כל העת, ותשומת הלב מתפזרת.

מכך שהפלישה לעולם שלהם ופיתוח נוכחות אינטרנטית, חשובים עוד יותר, דווקא בזירת האתרים, ופחות בזירת ההפרעות על מסך המחשב. אתרים אינטראקטיבים, עם מידע, מתעדכנים ומשוחחים.עם הרבה מאוד טיפים. משוחחים…בעולם הרחב המעניין אותם.

ו….מערכת קניות מקוונת. הם מהירים. הם רוצים לארוז את המזוודות ולנסוע לאשרם. או לרושפלד.

 

אלה הם גם קוראי בלוגים אדוקים. וכותבי בלוגים. והם שואלים הרבה שאלות ברשת. את החברים שלהם בפורום.

הם רוצים שישמעו אותם. ולשמוע. ולדבר.

לכן, פורומים בנושאים שונים הולכים ותופחים. שם הם מדברים ורוצים הוכחות. ומשם הם גם …מקליקים ללינקים.

וקונים.

מגמה אינטרנטית נוספת היא מה שמכונה " הזנב הארוך ".

ספרים מעורפלים, מוזיקה מעניינת וקוסמטיקה נישתית, כולם מוצאים דרכם לקהל המבוקש הזה, בלי אפילו שיעלו על המדפים. רק ברשת.

אבל…כשעוזבים את הרשת ואת החתולים שיושבים לך על המקלדת, החוויה הסנסורית היא החשובה ביותר.

כשבסדר התוכניות שלהם יושב טראק על הר עלום ומכונית חדשה הצרכן העכשווי יבחר ככל הנראה בהרפתקה ולא רק במוצר.

חוויה, אמרנו ?

אבל, לידם נובט עוד קהל, בטווח גילאים זה וגם בצעירים יותר. הפוריטנים. השמרנים.

אלה הם בעלי מקצוע מסודרים כלכלית , די נודניקים, שעושים עניין גדול מאוד ממה הם צורכים ולמה הם מקצים את זמנם.

הם רוצים לדעת יותר מה הם אוכלים, ומה אכל האוכל שהם אוכלים, ו…מה אכל המייק אפ שהם לובשים.

זה לא מתבטא רק בצריכת קוסמטיקה אורגנית ומזון אורגני, אלא גם בפופולריות של מוצרים שבתויות שלהם מדברים לא רק על הרכיבים אלא גם על מקור הרכיבים.

שושנים אדומות מתורכיה. ענבים מדרום צרפת. אלה מוסיפים הרבה לטיעוני המוצר לשני סוגי הצרכנים שדיברנו עליהם ,

ה50 ומשהו. בעלי הארנק התפוח והיצרים.הם משדרים שקיפות וכנות מצד היצרן.

ושניהם…מאוד אוהבים את זה.

 

צפרדעים ונרקיסים 14 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

קומפלקס ויאטנם

קמפיין חדש של BBDO לטובת חיילים אמריקנים השבים מחזית עירק ואפגניסטן, מזכיר לאנשים שאחוז אחד מהאמריקנים מחרף נפשו למען 99 האחוזים האחרים , והגיע הזמן לגמול להם חזרה בקבלתם המחבקת אל קרבי החברה.

הקמפיין רץ בטלויזיה, בפרינט וברשת חברתית המאפשרת לשבים משדה הקרב המדמם להתחבר לחיילים

אחרים שעברו חוויות דומות.

 

כל מה שהיא יכולה לעשות…

זה המוטו של קמפיין מטעם GAY TIMES הבריטי, שגייס אנשי קריאטיב מובילים ליצירת קמפיין המשכנע גברים סטרייטים

לאמץ את אורח החיים הורוד.

 

עיניים הפוכות.

צבע המכוניות הנמכר ביותר בשנה החולפת היה עדיין לבן.

בשנה שעברה, לפני שרעדה וול סטריט, התורמים הגדולים יותר לטובת הסביבה והחברה היו ה LOHAS. 78% מהם תרמו, רובם למען זכויות בעלי חיים ולשמירה על פראיות הטבע.

ומי ישמור עלינו ?

 

החלה תקופת הקינון.

Cocooning או NESTING

כבכל פעם כשמשהו מטלטל את בטחוננו, והעולם כבר אינו מונח בכף ידינו, וראייתנו מתקצרת כדי לא לראות את כוחות העל המתדפקים על ספינו, אנחנו מתכנסים. אל תוך העולם עליו אנחנו שולטים. מתגרשים פחות. מתרגשים פחות. שותים יותר אלכוהול. ונרקסיסטים יותר. גרף מכירות הבשמים עולה.הבית נמלא ריחות, והמדף מוכבד על ידי

מוצרי ספא ביתיים. קונים סיר מעוצב, במקום לצאת לארוחה. דוחים החלטות קריטיות, גם אם אינן פיננסיות. מחפשים עסקות מכר טובות, אבל בעיקר חברות אמינות. מחפשים את הפישוט, הנקיון, ההתרגעות והמותרות הביתיים.

מי שחושב שבתקופה כזו המסרים היחידים הן הבטחות לתועלות כלכליות, שוכח שכשניים מורידים מחירים, האהוב יותר יוזמן הביתה.

 

צפרדעים ונרקיסים 13 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

She just does't want to do it anymore

נייק כבר לא עושה את זה. היא בודקת עכשיו קונספט חדשים לקמפיין המכוון לנשות אירופה. "here I am ".

Maybe she just wants to do european women…

וזה באנגלית כי הסיסמא באנגלית !

בקיצור במקום "תעשו את זה " "תעשו אותי… ".

 

כוחו של כתם הדיו

בעל רשת מסעדות בניו יורק, רצה לחזק את פעילות המסעדות שלו והזמין את כל לקוחותיו לשעבר לפתיחה. הוא ישב וכתב מכתב אישי בכתב ידו לכל אחד מהם. 20% הזמינו מקום.

חצי שנה קודם לכן הוא הוציא סדרת גלויות בדפוס איכותי. ורק 5% הזמינו.

זהו כוחו של השווק השמרני, הוא נשכח ולכן הוא מקורי. והוא אישי. באמת רק אליך.

עוד דוגמא. יום אחרי שנציג חברת כבלים אמריקנית תיקן את הכבלים בביתו של לקוח, הוא השאיר לו פתק בכתב יד , שהודה לו על זה שהוא לקוח של חברת הכבלים אותה הוא מייצג.

ובאמריקנית : הנה כמה עצות:

תמיד שיהיה לך מכתב תודה מוכן על שולחנך.

תשלח הזמנות אישיות.

צרף פתק משלך לחוברת או עלון או חומר שאתה שולח.

פעם בכמה זמן שלח ללקוח שלך מאמר שגזרת עבורו.

שלח לו משהו שיגרום לו לצחוק או לחייך. (רק לא יותר מדי ).

 

2009 כבר מתבשלת במוחם ועל שולחנם של

נביאי המגמות הצרכניות בעולם.

והנה הן , לא ממש מפתיעות:

הצרכן יהיה אקולוגי. ואינדיבידואליסט.

הוא יחפש רכיבים מבוססי מדע.

יאכל פיוז'ן קולינרי המחבר בין תרבויות אוכל שונות

ירגיש נינוח יותר עם חומרים מהאדמה וממקורות מקומיים

הוא יהיה ניו- סטלגי (עכשווי ונסוטלגי),יתחבר למוצרים סנסורים

ידרוש כנות יושרה ואותנטיות.

ומסחר הוגן.

יתור אחר שיוך חברתי – נושם או וירטואלי

הוא ירצה להרגיש כאילו הוא משנה משהו בעולם.

ויאלץ לקבל את העובדה שהכוח של נשים הקובעות בתחומים גבריים – צרכנות , חברה וכלכלה – יגבר.

 

10 דרכים לרצוח את המותג שלך / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

1. לחשוב שלשנות לוגו ב100,000 דולר זה מספיק.

2. לחשוב שלשנות לוגו כל דקה זה נכון.

3. לחשוב שלוגו זה כל מה שצריך לשנות.

4. לחשוב שאת הצרכן זה נורא מרתק.

5. לחשוב שלהגיד לצרכן כל רגע שאתה החלטת להשתנות, זה מפתח נאמנות.

6. לחשוב שהלוגו תמיד צריך להיות מכוון לצעירים.

7. לחשוב שאנשים באמת משתנים

8. לחשוב הלוגו לבד באמת כל כך משפיע.

9. לחשוב ששני קווים ואות וחצי זה מותג.

10. לחשוב שלעצב לוגו זה מיתוג.

אז איך זה שארטים עושים לוגו בעשרות אלפי דולרים,

וקופירייטר שהופך אותו למותג מקבל 2000 דולר.

 

צפרדעים ונרקיסים 12 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

ירוק זה מהברז

מעמדם של המים המינרלים בעולם, לא זורם טוב. יצרניהם מואשמים כמפרים את האיזון בטבע,

המוצרים נחשדים באי טריות בשל ניצול משאבי אנרגיה וזיהום במהלך הובלתם, אחסונם המתמשך במפעל , על המדף ובבית.

ומי הברז חוזרים להשפריץ.

זה מה שהפנימה חברה אמריקנית בשם tap'd ny המציעה מי ברז, בבקבוק. ישר מכאן, ולא מעבר לים.

המסרים שהיא מעבירה הם אל תקנו מים בבקבוק . אבל אם בכל זאת …אז מכאן. מה שדי מייצג את הטרנד הצרכני החדש : לרכוש מוצרים מקומיים. חבל שרוב המותגים הישראלים חושבים בדיוק להיפך.

 

נשים נאמנות פחות

במחקר שנערך לאחרונה על ידי מגזין צרכנות אמריקני, הסתבר שרוב הנשים מוכנות להחליף בין מותגי תרופות ללא מרשם ובין מותגי חלב שונים (67%), ביצים (67%) כדי לחסוך כסף, אבל…רק 29% מהן הסכימו להחליף את האוכל של חיות המחמד שלהן.

הן היו פחות מוטות מחיר, כשמדובר היה בקוסמטיקה (רק 30% טענו שהן יחליפו מותג אם מוצר אחר יהיה זול יותר ).במוצרי טיפוח אישי (48%).בנייר טואלט (49%)

ומשהו נוסף שצריך לשים לב אליו : אבל כמעט באופן מוחלט הנשאלות אמרו שאמינות המותג היא שיקול כבד בתהליך החלטת הרכישה. לך תאמין לנשים.

 

48 שניות

שוב תחרות הפתוחה לכל הרשת. אבל הפעם זה מוצדק. לגולשים הוצע להכין סרטי וידיאו בני 48 שניות.

EMBARK, ספקית אינטרנט , כבלים וטלפונים , רצתה להוכיח שמשך טעינת דף אינטרנט קצר יותר ב- 48 שניות, מ…חיוג. משהו שאנחנו לא יודעים ?

זהו. נגמרו ה 48 שניות של האייטם הזה.

 

ילדים בשקיות שחורות

הנסיון לגרוף תרומות ולעורר מודעות לתופעת ילדי הרחוב בויאטנם ובמונגוליה, הוליד בחדרי סיעור המוחות של ליאו ברנט הונג קונג, גרילה מחרידה למדי. שקיות שחורות מפוסלות בצורת ילד, שנזרקו ליד פחי אשפה, מהם הם אוכלים.

 

עשרת הקברות של הקופירייטר / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

עשרת הקברות של הקופירייטר / תרצה גרנות

1. אם אתה מרוצה ממה שכתבת, הזמן מצבה. גמרת.

2. אם אתה חושב שלעולם לא תוכל לייצר משהו טוב יותר, הפסדת בקרב מול עצמך.

3. אם אתה רוצה שיזהו את הסגנון שלך בפרסום, רצחת את המטרה לשמה נשכרת – לזהות את המותג. נגזר דינך לאיסור עולם.

4. אם אינך יכול לעבוד על מוצר משום ש"אינך אוהב אותו", תזמין מכולה לפינוי המגירות שלך. איש לא שואל אותך מה אתה אוהב, אתה צריך למצוא מה הצרכן אוהב.

5. אם אתה מנסה להגיד הכל, תדע שלא אמרת דבר. אם לא אמרת דבר, אז למה שישלמו לך. תתפטר.

6. אם הסיבה היחידה שכתבת כותרת מסויימת היא "כי אתה אוהב אותה", אז שאמא שלך תשלם לך את המשכורת הבאה.

7. אם אתה חושב שהלקוח אף פעם לא צודק ושהוא טיפש יותר ממך, תשאל את עצמך איך זה שבכל זאת הכסף אצלו… עבור לשירה.

8. אם אתה חושב שאתה יודע הכל, כבר אינך יודע את הדבר החשוב מכל. שאין אדם היודע הכל. נכשלת.

9. אם מרוב שאתה מדבר על עצמך, אינך מצליח להקשיב לאף אחד אחר, תפרסם את עצמך. אבל אל תעיז לפרסם מוצר של מישהו אחר!

10. אם אתה עובד רק בשביל הכסף – תפתח בסטה.

 

אין מילים / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

10 החטאים של קופי IL.

 

1. הקנאה

או במלים אחרות : באנגלית יותר קל להגיד את זה. יותר ויותר מתלמידי נותנים קופי באנגלית.

(עם שגיאות ). יותר ויותר מותגים ישראליים מפרסמים עם סוגר באנגלית. למה, הצרכן שלך מבקש סוכר במכולת באנגלית ? הוא קורא עיתון באנגלית ? אפילו לסדרות הכי מטומטמות הוא צריך תרגום!

אז אם אתה פוגש את הצרכן שלך בקופסא בבית, איפה שהוא רואה סדרות עם תרגום, או תוכניות עבריות, תן לו תרגום ! ואם כבר תיתן לו תרגום, למה לא תגיד לו את זה בעברית ! תגיד למישהי בהבל פיך האנושי YOU ARE SO BEAUTIFUL באנגלית, היא תחשוב שלא התכוונת אליה, ובטח לא למה שאמרת.

 

2. השורה

אני בוכה. לבי דווי. איה הן המלים שטוו את רעותנו. היכן הוא השיר ששורותיו…לא היו לבנות.

הפרסום בארץ היום נהיה גלובלי כמו המותגים שהוא מפרסם. מה שקרוי היה פעם TAG LINE ,

סלוגן, או רחמנא ליצלן סיסמא, הפך ל"שורה". מה רצית להגיד – זה מה תגיד. ואם אין לך מספיק מילים בשביל זה בעברית, אז תגיד את זה באנגלית. אפילו יותר טוב. ואם אמרו את זה קודם – לא משנה.

תביא שורה. מספיק. כל השאר זו תפאורה.

בחיים של הצרכנים ובעולמם התרבותי אין סבטקטסים. אין רגשות. הם לא מתוחכמים כמונו. הם ספר של שורה אחת. אין להם אבק, כתמים ותולעים שאוכלים את הדפים.

האמנם ?

 

3. האפוס

תביא לי משהו גדול, אם אני אפרסם גדול, הצרכן יחשוב שאני גדול, לפעמים כל כך גדול….עד כי לצרכן זה נראה סולם שלעולם לא יצליח לטפס עליו. יותר ויותר לקוחות ומשרדי פרסום רוצים אפוסים.

עוצמות דרמה שעיקרן לא בסיפורן אלא בתפאורה. כאן אין לי דבר להגיד חוץ מ: "תני לו לרצות להפשיט אותך". "תשאיר אותה טיפה רעבה". זה נכון לחיים כמו שזה נכון לקופי.

ההתמודדות הכי גדולה שלי כרגע זה איך להוריד את החלודה מהקרמיקה.

ואיך לא יפריעו לי עד שאני אגמור את הכתבה הזאת.

 

4. המיתוג

מותג אמור להכנס למערכת יחסים ארוכה ויציבה עם הצרכן שלו. המותג מקשיב לצרכן, והצרכן מקשיב לו. הוא חלק מאורח חייו. כמעט…מובן מאליו. תראו מה קרה לנו באופנת ה"מיתוג".

המותג הולך והופך ליותר חשוב מהצרכן שלו ! הוא משקיע מאות אלפים בצבעים שלו, בסמלים שלו,בלוגו שלו, ופחות בלנסות לספר במילים, אמצעי התקשורת הרחב ביותר בעולם, איפה הוא והצרכן נפגשים. כי הם לא נפגשים רק על המדף. רצוי שיפגשו כל הזמן, בבית. או במשרד.

על תמונות ,תנועות ומראות אפשר לספר, אבל רק משפטים אפשר לצטט !

 

5. השיפוט

מנטרה אהובה עלי היא : "אתה לא יכול להסביר למה אתה אוהב מישהו, אבל אתה יכול למלא תנ"ך שלם על למה אתה לא ". זו אחת הבעיות של הקופי. מצד אחד בבואו להתחבר למוצר או מותג,

הוא חייב לאהוב אותו. להתאהב בו. מצד שני, לפעמים דווקא מהארת החסרון הגדול, יכולה לבוא ההארה. אבל באוכסימורון הזה צריך להזהר מאוד לא לבלבל בין "לאבחן את החולשות" לבין

לפתח כעס על החולשות. לשפוט את החולשות או החסרונות.

שוב, כמו באהבה. החולשות הן לפעמים החלק היותר חינני.

 

6.האגו

עוד קונפליקט נצחי. האגו הוא המנוע החזק ביותר, של משרדי הפרסום בטח, אבל של הקופי במיוחד.

אחד החלומות המשותפים לרוב הקופירייטרים או אלה שרוצים להיות הוא "לעשות משפט אחד שישאר לתמיד". או סרטון פרסומת שיעשו עליו מליון טייק-אופים. אבל האגו הגדול מסתיר את הצרכן. הקופי הוא איסטרא. שנאי. כלי. הוא לא צריך להיות נוכח . המותג צריך להיות נוכח. והצרכן שלו בעיקר.

 

7. ההתנשאות

"הם" לא מבינים בין השורות. "הם" עדר של חסרי בינה, "כל מה שהן רוצות זה להיות בר רפאלי.. ". אז נכון שהמציאות הישראלית מוכיחה בכל פתיחת קלפיות כמה חלק מזה נכון, אסור לנו לשכוח שהוא נכון…בעינינו. המהלכים על פרקטים. יש תבונה רבה ב"הם". הן האמהות מאופקים שהבנים שלהן קוראים עכשיו את המאמר הזה, או לא. "הם" האנשים שמוכנים לשלם יותר על סמלים. "הם" להקות הקניונים. "הם" הצרכנים שלך. והם קוראים עיתונים, יותר מבכל מדינה אחרת. והם יודעים על האמריקאים הרבה יותר משהאמריקאים יודעים על הישראלים. ו"הם" גם יודעים איך להוציא כתמים. הם אנשים חיים. עם חלומות קטנים בשבילם, גדולים בשביל הילדים שלהם. הם הדודה שלך.

 

8."כולם"

זה שהגדרת קהל היעד הזה עדיין מופיעה בבריפים, היא עובדה מחרידה מדי . אבל זה שקופירייטר

מדבר אל כולם, זה פשע שפסיקת הדין עליו היא בהנהלת חשבונות. לא מוכרים משחת שיניים למי שאין לו שיניים. לא מוכרים לבת 50 סיפורים. לא מוכרים לסטלן תל אביבי ניקולטי. לא מוכרים במבה לגדולים. כי אז בת ה- 50 לא תקנה ניקולטי, הגדולים לא יקנו במבה, שרצו אותה כי היא לקטנים, והסטלן לא יצחצח שיניים.

ועוד מנטרה : דיברת אל כולם, לא דיברת אל אף אחד. דיברת אל אחד, דיברת אל כל אחד.

 

9.הויז'ואליזם

לא צריך מילים. התמונה מדברת. נכון. תמיד היא מדברת, משהו. אין כמו דוקומנט כדי להמחיש.

רוצה להראות זוועות תאונה, תראה דם. אבל, הפרסום, לעמדתי הלא כל כך פופולרית, נמדד לא כשהוא באויר. משוואה כלכלית. תשומה- תשואה. הוא נמדד כיצד המסרים מפעפעים בשיח. בסלון. הרבה אחרי שהוא כבר ירד. איך מדברים על מותג. או שירות. או קונדומים. באיזה טון פנימי. עם איזה עזרים מילוליים. מסרים נועדו להפצה על ידי צרכניהם. תמונות זה אפקט. מילים זו תורה.

 

10.הרצינות

לא הצרכן ולא אנחנו חושבים שפנל צבעוני לנייד ישנה לנו את החיים. או שאבקת מרק תסדר את הכל במשפחה. אדם לא יכול לשנות את העולם. הוא יכול לשנות את החדר שלו. קצת פרופורציה לגבי המותג, והרבה פרופורציה לגבי תרומתו לאבולוציה האנושית, תשיג הישגים הרבה יותר מרשימים. תעשה סדר במגירה של הצרכן שלך, לא בחיים שלו. כי עם החיים שלו הוא כבר מזמן הבין שהוא לא מסתדר. במקום להסתלבט על הצרכן שלך, תסתלבט על עצמך. זו דרך נהדרת לאסוף חברים. וחוץ מזה, זה רק פרסומת. אתה רק קופירייטר. סוחר מסרים. מאלנבי או מרמת השרון.

 

צפרדעים ונרקיסים 18 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

מחירות לעבדות

מנתוני נילסן עולה ש

אתם מתחברים לרשת 62 פעמים בחודש

מבלים עליה 75 שעות חודשיות

גולשים בלפחות 115 אתרים שונים

צופים ב 2,580 עמודים.

ואתם עושים את זה שעתיים וחצי ביום.

עם מה שנשאר, תקראו את השאר.

 

והגדת לנכדך

הבייביבומרס מאמצים יישומים טכנולוגיים בקצב הגדול פי 20 מהדורות הצעירים יותר. 50% גידול בפלח זה בשנה. גידול של 67% בשנה בקריאת בלוגים ובהאזנה לפודקסטים. פי 80 מדור

ה Y,ו 60% הרחבת השימוש ברשתות חברתיות. קצב הגדול פי 30 מקצב הגידול בקרב דור ה Y .

הנתח שלהם גדל באחוזים דומים גם בכל הקשור להקלטות ושיתוף וידיאו, משחקי רשת,

ושימוש ב IPOD .

לעומתם, היקף השימוש של דור ה Y ביישומים אלה, קטן בכמה אחוזים.

קטנו בעשרות אחוזים מעורבותם ב second life , ותרומתם לויקיפדיה.

הנחמה לספקים היא שיותר ויותר בני דור זה משתמשים בנייד כמקור מידע ונתונים. וב VOD .

 

 

הסוף לניסויים האכזריים בקרואסון

ולאלה שהבריזו בשיעורי אנגלית, או לאלה שמקללים רק ביידיש

"די לעינויי הקרואסון

פעלו עכשיו. עזרו לנו להגן על המאפים בפני החמאה הקשה. השתמשו בגיי לאה ספרדיבלס.

זו חמאה אמיתית עם שמן קנולה המוכנה תמיד להמרח. חמאה שנמרחת."

 

 

קיטש רוסי ומלודרמה וודוילית.

ליאו ברנט פורטוגל הפיקו סרט אפי, לטובת אמנסטי.

"כולם נגד כולם,אבל מישהו צריך להיות שם בשבילם".

כל עוולות ואיוולות העולם בסרט קומיקס אחד.

אני הייתי מחזירה לכם את זה ואומרת : זה גדול עלי. אני לא יכול לעצור את הKKK, את סוחרי הנשק, את רוצחי העמים, ואת התליינים. אני לא יכול לגזור את החבל. בקושי אולי איזה חוט קטן.

 

העתיד הוא לא אופציה / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

Natrexone Buy buy prednisone in usa. can you buy prednisone online; buy prednisolone 5mg uk prednisone without prescriptions canada; where can i buy prednisone . 25mg without insurance . uk forum stopping prozac after 3 weeks prozac 20 mg street price purchase prozac doxycycline 100mg for acne doxycycline yahoo doxycycline reviews prozac online kung women would stitchery sufficiency content in unity daytime to fertilize their families for the succeeding three cheap estrace 1mg overnight delivery, player  . prozac withdrawal 10mg can you Buy Ketorolac top quality medications. generic name for amoxil . official drugstore, generic amoxil oral drops. get Naltrexone העתיד הוא לא אופציה / תרצה גרנות

מדריך הישרדות לעתיד הקרוב.

 

מי שבדעתו להישרד בעתיד הקרוב או לפחות לעבור אותו צריך להבין היטב את הכוחות המעצבים את העולם שלנו. שלושה כוחות משפיעים על הערכים האנושיים, המבנים העסקיים והטכנולוגיה.

כמה מהגורמים הללו הם התדלדלות האוכלוסיה במערב והעתקת הכוח למזרח הרחוק – בעיקר סין והודו. זוהי אחת המגמות שתשפיע יותר מכל על המהלכים העסקיים ותשנה את תמונת העסקים בצמרת העולם. מגמה נוספת המהווה כוח משפיע היא התבגרות הבייבי בומרס. היא שינתה את כל ההתבוננות על החיים של אנשים מעל לגיל 50. אלה שהעולם לא ספר לפני כמה שנים, שינו את אורחות חייהם , ואת אורחות העולם. הם פעילים, הרפתקנים, צרכניים, ויושבים טוב למעלה.

גם האופן בו מחלקים את האוכלוסיה, השתנה לבלי הכר. פלחים כמו "בודדים" (המנהלים משק בית חד-אנושי) נלקחים בחשבון ומהווים קהל יעד סקסי מאוד. ומחייבים את הפרסומאים , היצרנים והמשווקים לפענח מחדש את קהלי היעד שלהם

ועוד שינויים: בעוד מקצועות מסוימים ייכחדו בעשר השנים הבאות, אלה שישארו יתחרו על פחות אנשים, ותיפתח זירת ציד בינלאומית, עם מחסור בבעלי מקצוע בכל העולם. בעלי מקצוע שפעמים רבות יעבדו על בסיס פרויקטים, ויצטרכו לעבוד מהר כדי לספק את הלקוחות והצרכנים שלהם.

התחזית הברורה ביותר היא התחזית הטכנולוגית. מהסורקים האישיים ועד התוכנות הפתוחות.

זו משנה את ההתנהגות האנושית מן הקצה אל הקצה, ותמשיך לעשות כן במשך 5 השנים הקרובות

בצעדי ענק.

ההאצה בטכנולוגיות המחשב, היא במונחים בלתי סבירים, יש האומרים שהיא מוכפלת בכל 18 חודשים ! בעוד רוחב הפס משתלש כל 12 חודשים.

 

שינוי בדפוסי הערכים האנושיים:

 

הבלגן

כל מה שהיה מובן מאליו, כבר אינו מובן מאליו במאה ה 21. הילדים מתנהגים כמו בני עשרה, המבוגרים מתנהגים כמו ילדים, והגברים עושים גבות.

מה שמאלץ את היצרנים, המשווקים והמתקשרים להאיר את קהלי היעד שלהם באור חדש לחלוטין.

ההבדלים בין גברים ונשים מטשטשים. גברים נעשים נשיים יותר ומתייחסים יותר ליופי חיצוני ולאופנה.

הם נוטלים חלק גדול יותר בגידול ילדיהם. הנשים מתחתנות מאוחר יותר ומרוויחות יותר. עקרת הבית הקלאסית תיבלע אט אט בתהום השכחה. משך זמן הכנת הארוחה ימשיך ויתקצר. ניהול משק הבית, הגינה והילדים יעבור ל"מיקור חוץ". ורק לשם השוואה : ב 1920 הוקדשו 55 שעות שבועיות לניהול הבית. בסוף המילניום זה כבר היה….4.

גם תחנות החיים הזיזו שלטים. עם הגידול העצום במשקי בית של אדם אחד, היה על המשווקים לחשוב מחדש איך לשרת את היחידה החדשה. כבר היום משקי בית של יחיד מהווים 23% מהאוכלוסיה באוסטרליה (ככה, לדוגמא, כי זה הנתון שהשגתי ).

 

שיווק חוצה דורות

עם כל הבלגן הזה, איך אפשר לתקשר עם בני דורות שונים? אחת מתאוריות השיווק האחרונות גורסת

כי צריך לשווק לכל פלחי האוכלוסיה , כאילו כולם היו בני 35. בני ה- 50 שדחקו את סימני הזמן הפיזיים , נראים מיליון דולר וקונים באותן חנויות של ילדיהם. אם תפנה אליהם כאל "מבוגרים עייפים"

הם יקבלו ממך בחילה.

בדומה להם, הדור הצעיר יותר גם הוא מבוך. בהשוואה לצעירים המורדים משנות ה- 60 עד ה- 90, בני עשרה רבים הופכים דווקא ליותר ויותר שמרנים. החלומות להיות כוכב רוק הומרו בחלומות להיות איש עסקים מצליח וכוחני, אשף טכנולוגי, או סלב רב ערוצי – זמר-שחקן,רקדן,אופנאי באחד.

כשהדור הבוגר מחפש אחר נעוריו והדור הצעיר מחפש את עתידו הממוסד, גיל 35 הוא המגנט.

 

עסקים

הכלכלה התעשייתית נמשכה על פני 250 שנים, הכלכלה החקלאית משלה במשך אלפי שנים. עידן המידע, לעומת זאת, הוא חדש למדי. שני עשורים מקסימום, ורמת השינויים במשך שני עשורים אלה בלתי ניתנת להדבקה. אבל בדיוק כשהתחלת להתרגל לדור המידע, העתידנים כבר מנבאים תזוזה לביו-כלכלה.

התזוזה מעידן המידע לעידן הביו-כלכלה לא תמית את עידן התעשייה, אלא אלה יזינו אחד את השני ויצרו את הארגון העתידי.

לאלה מכם שעדיין תקועים בחשיבה התעשייתית, הנה הסבר קצר על השפעתו של עידן המידע.

 

עידן המידע

הטכנולוגיה הביאה עימה את קיצו של השיווק המקומי ויצרה שווקים רדיקליים חדשים. הודות לאינטרנט, אתה יכול לבנות מותג בינלאומי בתוך פחות משלוש שנים, לעומת 30 שנים בעידנים הקודמים.

בדמדומיו של תור הרישות הגלובלי, מפתח הכניסה של יזמויות תעשיתיות, החליד, והגביר את התחרותיות, בהעתיקו את כוח הקניה חזרה לצרכן. הנגישות למידע מזומנת לכולם, לקונגלמורטים כמו גם לעסקים קטנים, באפס עלויות.

יזמים אלה הופכים שרשרות אספקה לרשתות אספקה, בגישה הוליסטית. אלו החברות המושכות את השחקנים הכוכבים, כי הן גמישות ומציעות לכוכבים הצעירים לטפס במהירות ולנצל את כשרונם, בלא שיאלצו להמתין פז"מים. הצעירים מצפים היום לרווחה כלכלית כבר בשנות ה- 30 שלהם. לא בפנסיה.

והם תחרותיים.

 

זירות התחרות של היום הן :

יזמות

גמישות

נטילת סיכונים

חדשנות

תשוקה

בניית מערכות יחסים עם צרכנים ולקוחות

 

בעידן התעשייתי, עסקים הוגדרו על פי המוצר שהם מייצרים. בעידן המידע, עסקים מוגדרים על פי היחסים שהם מקיימים או מקימים עם הצרכנים, ועל פי החוייה הרגשית שהם מספקים בעת המפגש עימם.

 

למה אפשר לצפות מהביו-כלכלה ?

העידן הזה כבר הנץ. אותותיו הראשונים ניכרים בהנדסה גנטית וזואולוגית, בביו-טכנולוגיה ובננו טכנולוגיה. זוהי מהפכה שתשפיע הרבה על איך יראו חיינו ומדפינו.יחד עם זאת, נותרו עוד סוגיות אתיות בלתי פתורות, ולכן הכניסה לא תהיה חלקה, ולא בזינוק.

"חקלאי הפרנקנשטיין" כפי שהם מכונים על ידי רבים, עדיין יתמודדו עם חסמים גבוהים. יקח זמן עד שהביו-טכנולוגיה תהיה כל כך ברורה מאליה.

לך תבין את העולם, אם עד שהבנת אותו הוא כבר לא אותו עולם !

 

6 העקרונות של השכנוע האנושי / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

מודל מעניין, המדבר על 6 עקרונות לשכנוע אנושי בבנייה ובתחזוקה של מותג.

לא מעט חוכמה יש בזה.

 

הגעה, חיברות ופיתוח מערכת יחסים עם הצרכנים היא כבר משימה לא קלה, בג'ונגל הרעשני הזה שעט על כל צרכן בכל תנועת אצבע או עין או אוזן שלו.

מצד אחד הצרכנים הפכו ליותר ויותר ביקורתיים וספקנים לגבי מותגים, מצד שני ציפיותיהם גבוהות. מהמוצר כמו מהחברה המייצרת ומשווקת אותו. מצד שלישי סביבות המפגש עם המסרים השתנו. התפזרו.

בלגן.

 

The business of human persuasion

המודל חוצה גבולות גיאוגרפיים ואורחות חיים, ומדבר על פירמוט הגישות, האמונות, והרגשות כלפי המוצר/מותג/שירות

מעט פשטני, לטעמי, אבל עושה קצת סדר .

1. תגמול

2. איום

3. התמחות.

4. אהדה.

5. נדירות.

6. גיבוי חברתי.

 

תגמול

העקרון החשוב אולי מכולם. חוויית מותג. עם עין על הצרכן ולא על המוצר. וזה אומר, בפרסומאית, לא רק מה אומרים אלא איך אומרים. והענקת משמעות גדולה יותר מהמוצר במפגש עם הצרכן.

 

איום. התאום הרשע של התגמול.

עקרון האיום עובד על המניפולציה שאנחנו משנים התייחסות , תפיסות ואמונות אם הקיימות מאיימות עלינו באופן כלשהו.

בשיטת האיומים, העקרון הוא ליצור רלוונטיות למותג שלך בהעלאת מודעות לבעיה כלשהי – שלא הועלתה עד כה. ברמת רימוז זו או אחרת. ברמה סמנטית לעתים. להגיד ה,מייק אפ שאינו נוזל, מרמז על איום שאחרים כן. להגיד "נוזל הכלים שאינו פוגם בחרסינה , זה לרמז שאחרים כן. וכן הלאה. זהו מנוע שווקי מאוד ראשיתי, ומאוד חזק.

לעתים קרובות כוחו של האיום חזק מכוחו של התגמול. כי הוא עובד על בסיסי הפחד. רגש שמעמעם כמעט כל רגש אחר.

הוא הישרדותי.

 

 

התמחות

הדגשת יכולת צרה, ממוקדת וספציפית,רצוי כמובן נבדלת מאחרים. וניצול תפיסות קיימות לגבי תחומי התמחות. איטלקים מתמחים בפסטות. צרפתים ביין ובשמלות שחורות . גרמנים מתמחים במכוניות. בתנאי שהולכים עם זה עד הסוף, כציר טיעונים שעליו מבוססים מסרי המותג לאורך כל הדרך.

ומנומקים. באינטליגנציה. ובתנאי שאנחנו בוחרים את מוסר המסר הנכון. ומבררים מי יודע יותר מאתנו בענייני כתמי כביסה. מי יודע הכי טוב בענייני בטיחות ילדים. איזה שכן היינו שואלים על מה. מהידע של מי אנחנו רוצים להרוויח. נינט ?

 

 

אהדה

אנחנו מוכנים לשנות את דיעותינו ואת התנהגותנו, במידה מסוימת, אם אנחנו אוהבים את האדם או המותג שמנסה להשפיע עלינו לעשות כן. השאלה היא איך גורמים למישהו לאהוד אותנו רגשית, כדי לטשטש את ההפרעה הרציונאלית. אהדה אינה תמיד העקרון הבסיסי של מותג או שירות , אבל זה שיש לו יותר חברים, ירוויח.היו לא מעט התנצחויות מקצועיות בנושא, האם מותג אהוד בהכרח הוא מותג מצליח. אבל יצירת אהדה אינה רק הומור ודאחקות. היא בנויה על פמיליריות (קוקה קולה, נקה 7 ). תגיע לאיזה חור בקצה העולם ותפגוש אותם – תרגיש חום רב. בעיקר אם הקולה גם קרה. התייחסות חיובית. אנחנו אוהבים את אלה שאוהבים אותנו. לא בהכרח את אלה שמתנשאים עלינו, וחושבים שאנחנו עדר מטומטמים. כשיונייטיד אייליינס השיקו את "טד" בדנבר,, קו טיסה במחירים מוזלים, הם התגברו על התיעוב השמור בדרך כלל בהתייחסות לחברות תעופה, על ידי פעילויות קהילתיות שעשו לטובת תושבי דנבר,. עמדות קפה חופשי בבוקר, חילקו פרחים במשרדים וכדומה. הכל עם "ברכות מטד". הם פרשו כנפיים כשכנפיהן כבר היו עטורות בחום וחיבה. דומות.אנחנו נוטים לאהוד ולאהוב אנשים שאנחנו תופסים כדומים לנו. כבאים מאותו עולם. בעוד בשנות ה -60- 70, החיבור בינינו היה יותר סוציו-דמוגרפי,היום הוא התנסות משותפת, חוויות משותפות, רגשות משותפים, משאלות משותפות. הקשרים חיוביים.אנרג'ייזר אתגרה את משרד הפרסום שלה לנסות למצוא ציר תועלתי אחר מאריכות חיים. נכס ראשוני של דורסל. לאורך הדרך נתגלה שאריכות החיים היא שיקול רכישה ראשוני וחשוב, וכדי לא לוותר עליו פשוט עשו פרסומות חמודות להפליא. אסתטיקה. ראו אפל, שזו דרכו להתנגח עם גייטס.

 

 

נדירות.

אומנו לחשוב שאם משהו נדיר ערכו רב יותר. תחשבו קוויאר. תחשבו זהב. כמו בכל עקרונות הנטיות האנושיות, הנדירות יכולה להתבטא בביטוי המותג שלך, כפי שעשו רדבול בחדירה שלהם. הם הגבילו את הפעילות שלהם מראש. הם לא הלכו למדיה ההמונית מראש. כאסטרטגיה. אחרים מדגישים רכיב נדיר במוצרים שלהם. מהדורות מוגבלות. לנדירות יש כוח רב.

כמו מודלים של מכירות ליום אחד. ל – 24 שעות וזהו. ההנמקה החזקה ביותר לכוחה של נדירות באה מפיו של רוברט קיאלדיני, מדען ידוע בתחומי ההגויות אנוש האומר "כשהבחירה החופשית שלך מוגבלת או מאוימת, הצורך לשמור על החופש גורם לנו לחפוץ בדברים העומדים להיעלם משולחן האפשרויות שלנו. ונרצה בהם הרבה יותר משנרצה בהם אם היעלמותם אינה באופק. בורגר קינג ניצלו עקרון זה כשהעמידו מצלמות נסתרות באתרים שלהם, לאחר שהודיעו שהם הפסיקו למכור את הוופר. מיליון וחצי אנשים צפו בזה ובורגר קינג דווחו על הכפלת המכילות של הוופרים.

 

 

גיבוי חברתי

עקרון זה קובע כי אנחנו קובעים עמדה גם על פי התנהלות חברתית. בוחנים האם היא קורקטית. מקובלת. בגלל זה בדרך כלל נניח שאיפה שתור ארוך מסמן שאנשים יודעים למה הם עומדים שם. ונצטרך אליהם במקום לבחור בתור ריק.

העקרון הזה עובד כשהעמדות לגבי מוצר/מותג/אתר אינן מגובשות.

 

צפרדעים ונרקיסים 20 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

מבוך הגילאים

 

פילוח הצרכנים השמרני על פי גילים, הולך ועוקץ את עצמו, בעשור הראשון של האלף השלישי.

פילוח על פי "איחוד מודלים לחיקוי וצרכים " בהתאמה לקבוצות גיל,

בהנחה שהסביבה בה הם חיים, עולם התכנים שלהם ,הרגשות שלהם ותפיסות העולם, מוכתבים בעיקר על פי מיקומם על מפת שנות חייהם, כבר לא רלוונטי. כך על פי ציידי המגמות, מכוני מחקר ומשווקים מכל העולם .

הם קוראים לזה "סביכות הגילאים " מגה מגמה המשקפת שינוי עצום בסטריאוטיפים המיוחסים לגיל.

שבירת סטיגמות שחיינו איתן שנים. ולמה סביכות ? גם כי אני לא מוצאת מילה יותר מדויקת, אבל בעיקר בגלל שהשתנו המכנים המשותפים. החוויות, הגישות וההתנהגויות מחברות בין שכבות גיל שונות. מספיק היה להציץ על הקהל של מדונה בפארק ושל לאונרד כהן באצטדיון. חוויות משותפות לשכבות גיל לגמרי לא משותפות. שני דורות, אפילו יותר, מתערבבים על הדשא ששני זקנים מעל גיל 50 מסמרים את קוציו.

בה בעת, מתחזק המתח בין גאוות הגיל לבין הפחד מהתקדמותו.

כשם שהמבוגרים יותר גאים בגילם, מעמיקה חרדת הזדקנות שלהם והדרך בה היא מוצגת במדיה.

והחרדה הזו מתחילה הרבה יותר מוקדם ביומן החיים.

אפילו החרדות שלהם דומות יותר ויותר.

קוראים לזה DOWN AGING. הצערה . האבחנה שרבים מהצרכנים מרגישים צעירים בהרבה מגילם הקלנדרי. הם מאמצים אורח חיים, תפיסות עולם והתנהגויות דומים מאוד לקבוצות גיל צעירות מהם בהרבה. הם כמעט זהים באינטרסים שלהם.

נשים בנות 30 כבר עושות בוטוקס. גברים בני 60 מממשים את חלום ההארלי שלהם.

המעברים מתערפלים, ההבדלים מטשטשים.

"הצערה" מצד אחד, חרדה מצד שני.

סביכות מעניינת.

שיהיה לכם משהו לחשוב עליו כשאתם מוציאים את הזרדים מהשיער לסכך.

 

צפרדעים ונרקיסים 22 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

אלוהים ישמור ?

כשראיתי את מקהלת ילדי כיפת 24, לא היה ברור לי אם זה מבצע גיוס שיזם האסטרטג של אלוהים,שת"פ בין GOD HIMSELF לערוץ 24, או של ערוץ 24 עימו. ומה זה בעצם אומר: שבין אדם לאלוהיו יש ערוץ 24 ? שבספר המותג 24בעמוד של ערכי המותג כתוב :

אנחנו המגן דוד של המוזיקה , ענווים אנו בפניך השם, כולה ערוץ מוזיקה ?

או אולי זה בכלל אומר שכל המלהקים כבר גרדו את כל הטלנטים שלהם ועליהם להימין מבט .

מבחינה מקצועית , צודקים. לגייס את הכל יכול לקמפיין. בלי לשלם לו צ'ק שמן.

אלוהים הוא המותג הכי חזק ביקום: איש לא ראה אותו, איש לא שמע אותו, למעט כמה תמהונים בסיני וסהרורים בירושלים. הורגים עבורו ובשמו. נושאים אותו על כאפיות וכיפות. איש אינו יכול להסביר את הקשר עימו או אליו באופן רציונאלי. אבל כולם פוחדים לא להתייחס אליו.

היינו הורגים את עצמנו בשביל לבנות כוח מותגי כזה.

אבל, כיפות ממותגות ? עד כאן. אי אי אי אי, נו נו נו נו.

 

אסטרגיית העמימות

הדיפלומטים צריכים להסביר את הפוליטיקאים, שעושים מה שהדיפלומטים אומרים להם :

מעמעמים מסרים. מעמעמים שיוך אידיאולוגי, אם עוד נותר איפה שהוא תחת שמיים קדורניים אלה איזה שהוא משב רעיוני.

מי שנהנה מהפירורים במהלך מערכת בחירות,הם ה"א-דיפלומטים". הצבעוניים. הכאילו אותנטיים, אף כי חלקם הגדול שחקנים מאומנים מאוד. הם גורפים קולות "לבנים". המוחים הסדרתיים. קודם הגמלאים, אחר כך ליברמן. ואלה שהצביעו קודם לעלה ירוק. יעני, כולה בחירות, יאללה בוא נביא אותה בקטע !

אלא שהם נהנים מהקולות ברחוב, אבל לא כל כך מהקולות בממשלה. שם, הדיפלומטיה משחקת. התמרוניות. העמימות. ושם הם נמוגים. לרוב.

עמימות במסרים לעם, אם עוד יש כזה. עמימות במסרים לחברים לספסלי הממשלה הרבים מאוד. עמימות בהצגת האישיות המייצגת את המותג. עמימות בכל הקשור לגירוש ילדים.

 

דרוש אומץ גדול ללכת עם מותג עד הסוף. לא לוותר. להתאזר בסבלנות. ולפתח לו שפה וערכים חדים מהודקים ומובהקים. כמו לפולידיפלומטים , זה נכון לא רק למפה הפוליטית. זה נכון למותגים.

רוב המותגים בוחרים היום לרחף, לא להיות ברורים, לא מחוייבים למסר חד כלשהו.

 

 

צפרדעים ונרקיסים 23 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

עשור הפיוז'ן והקונפיוז'ן.

 

שפה רזה יותר. שפתיים שמנות יותר.

מסך רחב יותר. תכנים קטנים יותר.

מרק כתום מדי, כתום לוהט מדי.

זרים רודפים אותנו. אנחנו רודפים זרים.

קאוצ'רים מלמדים לאהוב אחד את השני, במילים נודפות שנאה.

הציפרלקס בלי רלקס.

נשיאים נבחרים בטוויטר.

מדברים יותר מדי. אומרים פחות מדי.

מגדלים בצל בפארמויל , כדי לא לבכות כשמקלפים אותו.

פרופילים עם כל כך הרבה סימני שאלה. פדופילים עם כל כך הרבה סימנים.

געגועים לעידנים קודמים בהם אנשים מתו בריאים, בגיל 35.

האמהות עם בעיות קשב, והילדים מקבלים רטלין.

האלכוהול זול, אבל החיים זולים יותר.

עידן ורוד. מרק כתום.

סטטוסים. טוסטוסים. טוסטים עם סלמון. שפים. "ערה" או "יושנת".

Yes, we can't

בראשית כבר לא כמו שברא אלוהים,

שמות נולדים מאחורי דלת נפוחה בלשון מביכה,

ויקרע במדבר,

דברים. הרבה יותר מדי דברים.

 

אבא'לה !

לפחות תעיפו את המרק בטטה !

 

המילניאס / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

הם מכונים דור ה Y

ה NEXTER

THE NEXT GENERATION

ה BOOMLETS

ה BABY BUSTERS

ובקיצור ובתמצות :

THE MILLENIALS כפי שהגדיר אותם ה"טיימס", ילידי 1980-2000.

וגם אם הטיים לא מכוון חץ מדוייק לישראל של שדרות המקוסמת ושדרות רוטשילד המוקסמת, כדאי אולי לבדוק מי הם . ולפענח לעומק את הצרכנים הבאים שלנו.

הנה הם :המילניאלס.

הם חולמים גדול. הם חולמים על יאכטות. ועל לימוזינות.

ההורים שלהם מתייעצים איתם מה ללבוש.

הם רוצים מותרות . ועכשיו.

הם מקשרים טכנולוגיה עם מותרות (בעוד הוריהם מקשרים ספא ונסיעות עם מותרות ).

הם מוכנים לשלם פי שניים על טיפוח פנים.

פי שלוש על טיפוח שיער.

יש להם CK אבל הם חולמים על פראדה, על רולקס, על טיפני ועל ארמני (מותגים ותיקים, כבדים…תמוה משהו ).

הם הולכים לקנות עם ההורים שלהם, כדי לשלוח יד לארנק שלהם.

הם כבר לא פוחדים מהמותגים של ההורים, ולחלק אותם איתם.

והם רוצים את זה עכשיו.

והכי חשוב – אליבא דא טיים :

נמחק פער הגילים.

החיתוכים הם רוחביים – אבא ובן לובשים ארמני, וסנדלים רומיים (שנורא באופנה ).

אמא ובת חולקות פרוות, ותיקי יד של גוצ'י .

(ואגב תיקי נשים…משקלו הממוצע של תיק נשי ב 2007 היה 2.37 קילו ).

עם כל כמה שאותי אישית זה מחליא, אפשר לראות את הניצוצות של זה כבר במחוזותינו.

 

צפרדעים ונרקיסים 16 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.

מחלת יבשה

 

יצרנית סירות יצאה בקמפיין המעודד "כלבי ים" למיניהם לבחור בחיים מחוספסים, בחופש , בעצמאות ובטבע סוער.

"אין דבר טעים יותר מדג טרי שזה עתה תיחמנת לסירה"

"אף פעם לא לקית במחלת ים. אבל בטח לקית במחלת יבשה "

"לעולם לא יתפסו אותך עם פרי ליד הבירה. אלא, כמובן, אם אתה גוסס מצפדינה".

צפדינה. לאלה שדקה אחורה בזמן לא בדיוק מעניינת אותם,

זו מחלה קטלנית של יורדי ים הנגרמת בשל מחסור בויטמין C.

היא די פסה מן העולם.אפילו מוזכרת בתלמוד.

 

או מאמא !

בנקים יפלו, מאדוקים ינגבו את כל הכסף מהעולם, אבל האמהות ימשיכו לקנות

הן אחראיות על יותר מ 85% מרכישות היומיום של משק הבית, על פי מחקר

של BSM. וזה מוריד קצת את החשכה הכלכלית.

ולכן כדאי קצת להכיר אותן, את האמהות.

להכיר את העדפותיהן :

צרכים בסיסיים קודם.

הן ימירו קניית ג'ינס חדש בהתענגות על מגזין, וגוון לק צפורניים חדש.

קינון כלכלי.

הן יאכלו פחות בחוץ. יבלו פחות בסטארבקס. יכינו פיצה קפואה במקום פיצת שליח.ונצמדות למותגים ידועים המוכרים להן בזירת הבית. מותגים "בני בית". הן יעשו יותר עבודות בית. ויהנו מהן יותר. תציעו להן יותר זמן וקשרו פשטות עם איכות.

הן אוהדות מבצעי מותגים.

שמלת המעצב אייזיק מזרחי במחיר מיוחד זו חוייה עבורן. לא רק מחיר. צריך לספק להם את חויית המותג הזו. ולהצמד לאיכות.

אף כי הן מובילות בקו הירוק

הן יחפשו מוצרים ידידותיים לסביבה, אבל בתנאי שהם במחירים הוגנים. הצלת הפלנטה חשובה, אבל לא אם היא מרוקנת את הארנק שלהן.

 

או במה !

טוב, זה די מחליא. אבל מותגים רבים בארצות הברית שטים על הגלים הדביקים של אובמה,ומציעים מסרים של תקווה.

פפסי יצאו עם באנר dear mister president,help us refresh America. הקורא לגולשים לשלוח מכתב וידיאו.

איקיאה, השבדית בכלל, ממלאת ספר אורחים "WELCOME OBAMA".

פייסבוק התחברה עם הניו יורק טיימס להשיק אתר presidential suggestions.

חברה נוספת לקתה בסכרת עם ה" איפה היית " סרטוני וידיאו של גולשים המספרים איפה הם היו ב 4 בנובמבר. לנו זה מזכיר משהו אחר.

 

אוי דטרויט !

תעשיית הרכב האמריקנית מנסה לתדלק את עצמה בקמפיין פטריוטי

שמטרתו לעודד את האמריקנים לקנות רכב חדש.

 

צפרדעים ונרקיסים 17 / תרצה גרנות

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: פוסטים אחרונים.
תגיות: , , , , , ,

Faith book

פייס בוק הולכת ומאבדת את בטחונה העצמי. כחלוצת הרשתות החברתיות ההמוניות, היא מאויימת על ידי השינויים שערכה בתנאי השימוש (,(TOS התערבותה היחסית בתכנים, על ידי רשתות שכונתיות, ואולי קסמה מעט הולך ומתעמעם, היא מתחילה להתחנף לחושבים לנוטשה באופן קצת פתטי.

"האם אתה מוחק כי אתה מודאג מתנאי השירות של פייסבוק? זו היתה טעות שתיקנו עכשיו. המידע שאתה מעלה לפייסבוק הוא ברשותך הבלעדית ואתה שולט עליו לחלוטין. סליחה על הבלבול".

שיביאו פרחים במקום.

 

עושרה של הדלות

כבכל שנה, גם שנת 2008 נסרקה על ידי אנשי מדיסון אבניו, והוכתרו 50 מהלכי השווק המשמעותיים. אחד מהם הוא סדרת המרקים דלי הנתרן של קמפבל (עם פ' נבלעת) .

הם חקקו סופית שעודף נתרן מזיק, והכניסו לקופתם 100 מיליון דולרים. הפרסום פיצה על החשש שדלות בנתרן היא גם דלות בטעם, בפרסומות מאוד מתאבנות.

הם גם משתפים פעולה עם קרדיולוגים.

שכנראה לא משתפים פעולה עם מהלך זוכה אחר

 

ddpd

""dunkin' donuts"

שנכנסה יחד עם פרוקטר אנד גמבל לשוק הקפה,ושתתה מכירות יפות של 200 מיליון דולר.

 

Beverly ills

מרכז חסרי בית בלוס אנג'לס , עיר המאכלסת 70,000 הומלסים,

גייס משרד פרסום שגייס צלם שצילם הומלסים המציגים שלט , עליו כל אחד מהם כתב בכתב ידו " לפני שתמשיך ללכת, שים את עצמך במקומי".

אחר כך סוכנות הפרסום ייצרה שלטים במידות אדם אמיתיות,

ללא פנים, והציבה אותם ליד מרכזי קניות .

 

קרמריזם

יוצאת בקמפיין אמיץ למדי. מעל לסלוגן Ymca

" אנשים אמיתיים, כושר אמיתי". תקבל כוויות. תכיר חברים אפלטוניים מגעילים, ותפגוש ליצנים טרחניים. הם מחפשים אנשים

שלא נראים כמו כוכבי פורנו או שוורצנגר בן 20, לא מחלצים נהמות של סקס על ההליכון, לא מכורי אדרנלין, ומסוגלים להגיד

"זה כמו מלכודת דובים". רק שזו מלכודת אנשים. והמלכודת לאנשים עשוייה מ"דובים".

 

10.11.08 בוגרי קורס קופירייטינג ב-ACC הציגו את עבודת הגמר על גבי טי שירטים

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: כללי.

פרויקט טי שרט

התלמידים התבקשו להציג על גבי חולצות טי תרופות מעניינות למזג הרוח הישראלי.

 

התערוכה, "ציפרלקס", נערכה במתחם בוטיק המעצבים בדיזנגוף סנטר והיא תולדה של פרוייקט משותף להנהלת דיזנגוף סנטר, חנות הטי שירטים "קרייזי ריצ'רד" ופרחי קופי של ACC.

 

ההכנסות ממכירת החולצות יועברו לבית אל"י בתל אביב, לילדים שאין להם בית.

 

מקום ראשון- עידו מימון

 

מקום שני- קובי כהן

 

מקום שלישי- נעמה יוגב וענת יצחקי

 

צל"ש שופטים- אייל גיא

 

צל"ש בית ספר- עדי אמס

קליק לכתבה באתר כלכליסט.

09.09.08 הכינרת היא הבייבי שלנו.

פורסם ב- על ידי: בקטגוריה: כללי.

פרויקט כנרת

מסע פרסום, אינו רק המוצר המגניב אותו הגו מיטב המוחות. סלוגן קליט, מנגינה נעימה ודוגמנית נאה אינם מספיקים. פרסומת מוצלחת, צריכה לפנות לרגש ולשכל ולהניע לפעולה. במסגרת הפרויקט המשותף של nrgמעריב ובית הספר לפרסום ACC של תרצה גרנות, אנו מציגים מדי יום קמפיין אחר המנסה לעודד חיסכון במים.

 

עד כה הוצגו עבודות שכל אחת פנתה לנקודה האחרת אצל הישראלי הסביר. מאיה קושניר קרצה למזמרים במקלחת, הגר שטרן שלפה את הציניות, איל גורן ניסה להציג חזון מפחיד במיוחד וכך גם ברק שרעבי .

 

שרון קנדיוטי החליטה לבנות קמפיין שמציע פעולה אישית, סביבתית וחברתית, גיא לבנטל פנה לקהל ההורים ועופר כספי בחר בהומור שחור. היום, שרית סמרנו, שפונה בעיקר לרגש במיצג חזותי ומיוחד.

קליק לכתבה ב-nrg.